מוזיאון עתיקות הגולן
במבואת הכניסה מוצג משקוף כניסה למקדש יטורי, אשר נחשף בצפון הגולן, עליו ניתן לראות את השלישייה הקפיטולינית, כאשר באמצע יופיטר מלך האלים ומצדדיו יונו מלכת האלים ומינרווה בתם, אלת החכמה והרוח, שבמהלך ההיסטוריה היוו את הבסיס לשילוש הקדוש של הנצרות.
באופן כללי, ברמת הגולן לא נחשפו בבתי הכנסת רצפות פסיפס, וזאת בשונה מהגליל ואזורי העמקים, אבל מוצאים עולם עיטורים סימבולי כגון מנורה, שופר ומחתה, פריטים מבית המקדש
מבנה בתי הכנסת ברמת הגולן, הוא יותר שמרני מהרבה בחינות, שבא לידי ביטוי בשמרנות עיטורית וזאת מכיוון שישנה הלכה שאומרת שאסור לעשות כלים כמו כלי בית המקדש, וכאשר נעשה עיטור של מנורה בגולן, אין לה 7 קנים, אלא בין 5-13, זו אחת התופעות המעניינות שמצביעה על שמרנות קיצונית..
באגף של התקופה הפרה-היסטורית, מוצגים ממצאים מחפירות ארכאולוגיות באתרים פרה-היסטוריים, המצביעים על נוכחות האדם בשולי רמת גולן וזאת מהטעם שהקרקע בה פורייה, ואף מצויים בה אבני צור, אשר אפשרו לאדם להכין לעצמו כלים מסלעי הגיר המרוכזים בהם, עיבוד שלא ניתן בתקופתו לעשות בבזלת.
ברמת הגולן, יש שלושה אתרים פרה-היסטוריים מרכזיים: האתר של בקעת קונטרה, האתר של ברכת רם והאתר של גשר בנות יעקב, כל אתר וממצאיו.
באתר גשר בנות יעקב למשל, התגלו ממצאים שחלקם מוצגים במוזיאון, ביניהם חטים של ממותות ופילים, מרצעים, מגרדים וכל מיני כלים כאלה ואחרים ששייכים לתקופות הפרה-היסטוריות.
באגף התקופה הכלקוליתית, מוצגת אחת התגליות המרתקות והמעניינות ביותר שנתגלו ברמת הגולן, זהו מבנה שיש בו שני חללים, אחד גדול ואחד קטן, קיר חיצוני די נמוך ופתח אחד שפונה לכיוון דרום, המאפשר כניסת אור שמש.
גובהו של הקיר ההיקפי הוא נמוך יחסית, שכן בעיית הבעיה של העולם הקדום הייתה בנושא הגג וקירות גבוהים, ומה שנחשף באתר, זה מוטות עץ שעליהם כפי הנראה מתחו יריעות עור, שהתבלו, ומה שנשאר זה רק התשתית.
בחלל הגדול של המבנה התגלו כלי בית למיניהם, ובחלל הקטן התגלו כלי אגירה.
ממצאים אלו הביאו את החוקרים לשער שמדובר בבית, שהחלל הגדול שימש לחיי היומיום והחלל הקטן הוא המחסן.
בתוך הקנקנים במחסן נמצאו שרידי שני מרכיבי החיים המרכזיים של אותם ימים, תבואות וזיתים.
כחלק מהחפירה הארכאולוגית, הרחיבו את שטח האתר ואז התגלה שליד הבית יש בית נוסף ולידו בית נוסף ופתאום הסתבר שיש שורה ארוכה של בתים שכולם נראים על פי אותה תבנית, כלומר שלא מדובר על בית אלא על כפר כלקולתי בשלמותו.
ברמת הגולן, בה נחשפו 22 הכפרים כלקוליתיים, מתוארכים לכפרים הקדומים ביותר בעולם, ובית אחד שכזה, הועתק למוזיאון מהשטח ולידו צילום של המבנה כפי שנחשף בשטח.
עמודון בזלת שבראשו שקערורית, הינו ממצא מעניין במיוחד כי בולטת בו העובדה שיש לו פנים של אדם די מפורטים ומעליהם שקערורית.
לדעת הארכיאולוגים, העמודון, שנחשף כמעט בכל בית שבאתר, שמיש כפי הנראה במשהו שמיועד למנחות ולכן פרופ' עופר בר-יוסף, שחקר את התופעה, קרא להם בשם 'אלילי הבית' מהגולן של התקופה הכלקוליתית.
דבר נוסף מעניין בעמודון, הוא שלפסל יש אף גדול, והסיבה לכך לא לגמרי ברורה.
תגלית מרתקת נוספת שנחשפה בגולן, הוא ממצא שנקרא בערבית 'רוג'ום אל הירי', או בשמו העברי 'גלגל רפאים', שאפשר לראות אך ורק בתצ"א, כיוון שעל פני השטח לא מזהים שום דבר חריג, ולכן הפעם הראשונה ששמו לב וזיהו את הממצא היה ב-1966 עת טייסי חיל האוויר הישראלי ביצעו גיחות צילום מעל רמת הגולן ובין כל התצ"אות שהכינו ראו את הדבר המוזר הזה, שקוטרו החיצוני של האתר הוא 156 מ' ובתוכו 3 מעגלי אבן קונצנטריים שרוחבו של כל אחד מהם הוא כ-4 מ' וגובהו כ-4 מ' ובמרכזם גל אבנים ענק שגובהו כ-8 מ'.
הדבר המפליא במבנה, שלחומת האבן הפנימית ולחומת האבן השנייה אין שום פתח ואילו לחומת האבן השלישית יש שני פתחים.
אם עומדים בדיוק בנקודת המרכז והמתסכלים החוצה, הפתח האחד הוא בדיוק נקודת זריחת החמה ביום הארוך ביותר של השנה, והפתח השני הוא בדיוק נקודת זריחת החמה ביום השוויון של הסתיו. כלומר, אין ספק שהדבר הזה קשור לאיזושהי מערכת מאוד מתוחכמת שמחשבת את ימי השנה ואורכם.
קיימת מחלוקת בין החוקרים האם האתר הוא מתקופת הברונזה התיכונה או הברונזה המאוחרת והאם מלכתחילה הוקם האתר כמבנה קבורה ומסביבו מעגלי האבן, או שנבנה כקבר בתקופת הברונזה המאוחרת, כאשר לפני כן, היו מעגלי האבן ששימשו להתכנסות פולחנית לשבט.
באתר לא נמצאו עצמאות והחפצים שגילו בחדר המוגדר כקבר, מוצגים במוזיאון.
אגף נוסף במוזיאון, מייצג ממצאים המוקדשים לאוכלוסייה היהודית של רמת הגולן בתקופה ההלניסטית.
הממצאים שנחשפו בגמלא, מייצגים את התקופה מרגע שנכבשה במאה הראשונה לפנה"ס ע"י אלכסנדר ינאי ונבנתה כעיר הבירה של הגליל, עד שנחרבה בשנת 67 לספירה במרד הגדול.
מחיי היומיום של תושבי גמלא נחשפו נולים, מפתחות, חרוזים, מחרשות, מסמרים מבתים כו', ואילו מימיה האחרונים עת כיבושה ע"י אספסינוס מפקד שלושת הלגיונות הרומאים נחשפים ראשי חיצים, ראשי קטפולטות, קשקשים משריונות של חיילים רומאים, גרזני מלחמה רומאים ודברים נוספים הקשורים לעולם המלחמה.
לאחר כישלון מרד בר כוכבא הגיעה אוכלוסייה יהודית גדולה לגולן ואכן נחשפו ממצאים רבים המעידים על כך, כדוגמת בית הכנסת בקצרין שבו שתי קומות, גדול יפה ומפואר. כמו כן מוצגים במוזיאון קמעות נחושת שהיו מגולגלים בתוך נרתיק עור, חלק ממטמון המטבעות שהתגלה בקצרין ופריטים מבתי כנסת שונים ברחבי הגולן.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.