בארות יצחק הישנה
קיבוץ בארות יצחק, שניקרא על שם הרב יצחק ניסנבוים, ממנהיגי תנועת 'המזרחי' בפולין הוקם בתחילת 1943, טרם שלושת המצפים בנגב: גבולות, רביבים ובית אשל, היה בעת הקמתו, הישוב הדרומי ביותר בארץ.
עד מלחמת העצמאות, הקיבוץ שהשתייך לזרם הדתי, התפתח והכיל כ-300 חברים ואף היווה נקודת יציאה למטלות ביטחוניות כדוגמת היציאה של יחידת הפלמ"ח לפיצוץ את הגשר על נחל בשור ב'ליל הגשרים', וממנה יצאו במוצאי יום הכיפורים 1946 השיירות שהקימו את היישובים כפר דרום, בארי, תקומה וחצרים, במסגרת 'התיישבות 11 הנקודות בנגב'.
עם כניסת הפולש המצרי ב-15.5.48 לשטחי ישראל, החלו המצרים להפגיז את קיבוץ בארות יצחק ללא הרף, אך לא התקיפו אותו ישירות ואף לא ניסו לכבוש אותו.
שינוי מגמה בכוח המצרי, החל רק ב-15.7.48 במהלך 'קרבות עשרת הימים'.
'קרבות עשרת הימים' הם סדרת מבצעים צבאיים שנערכו במהלך מלחמת העצמאות, בין שתי הפוגות, שצה"ל וכוחות האויב הסכימו לקבלם.
'ההפוגה הראשונה' נמשכה כחודש ימים, ואמורה הייתה להסתיים ב-9.7.48 אך יום קודם לכן, חודשו הקרבות, עת המצרים מפרים תחילה את ההפוגה בהתקפה על כפר דרום.
לאחר עשרה ימיי לחימה, ב-18.7.48 הוסכם על הצדדים על 'ההפוגה השנייה'.
צה"ל הגיע ל'הפוגה הראשונה' שמצבו בכי רע, ולולא ההפוגה לבטח היה המצב גורם למאזן חמור מאד מול האויב.
זמן ההפוגה נוצל בישראל לרכישת כלי נשק רבים, כך ב'קרבות עשרת הימים' צה"ל התחזק והיה חזק יותר מהאויב ברוב החזיתות.
ב-15 ביולי 48 החלה התקפה מצרית מסיבית על בארות יצחק, בה השתתפו מטוסים טנקים ו-800 חיילים, כשמולם עומדים כ-80 המגנים שנשארו בקיבוץ, לאחר פינוי הנשים והילדים.
המגנים ששהו בחפירות ובתעלות הגנה, לא הצליחו למנוע את כניסת הכוח המצרי לתוך חצר הקיבוץ, ולנהל בה מלחמה פנים אל פנים בתוך התעלות, אירוע שלא קרה בשום ישוב אחר במהלך המלחמה.
במהלך הלחימה, מגדל המים נפגע מאש האויב, דבר שגרם למים לנוזל ממנו ולהציף את התעלות בבוץ ולהרטיב את כל התחמושת, שנאלצה לעבור יבוש טרם שימושה.
בשעות אחה"צ, הצליח הפלמ"ח להביא שני תותחי נפוליון לקיבוץ, שבהם החל להפגיז את המצרים.
באחד מההפגזות של ירי התותחים, פגז פגעו בתוך ריכוז של חיילים מצריים, אירוע שגרם למצרים לסגת מתחומי הקיבוץ,כאשר הם משאירים אחריהם 100 הרוגים.
בארות יצחק לא נפלה, אך 17 חברים נהרגו בקרב.
אחרי המלחמה, חברי הקיבוץ עזבו את הנקודה ההרוסה והקימו את הקיבוץ מחדש, בדרך המקשרת בין פתח תקוה ללוד
למרות שזה היה אחד הקרבות ההרואיים ביותר במלחמה, קיבוץ בארות יצחק לא קיבל את נס הקוממיות, בגלל שלא נשארו בנקודה אלא נטשו אותה.
רק לאחר שנים רבות ואחרי דיונים מחודשים, הם קיבלו לבסוף את נס הקוממיות.
על השטח של בארות יצחק הישנה, הוקמו שני קיבוצים חדשים: נחל עוז ועלומים שאף הוא קיבוץ דתי.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.