מצודת יואב
על ציר מג'דל-עירק אל מנשיה, נבנתה ע"י הבריטים ב-1940 תחנת משטרה, שהפכה במלחמת העצמאות לנכס אסטרטגי מבוצר.
הבריטים הקימו במרחבי א"י 36 תחנות משטרה וזאת כתגובה למרד הערבי הגדול שנעשה בשנים 39-36 כנגד השלטון המנדטורי.
המצודות נושאות את שם המתכנן הבריטי צ'רלס טיגארט, שהובא לשם כך לא"י מהודו.
עם תום המנדט הבריטי בא"י, נמסרה המצודה לאחים המוסלמים, שהסבו את שמה למשטרת עירק-סואידן, על שם הכפר ערבי שבסמוך לה.
הבריטים ככלל, העבירו את המצודות ברחבי הארץ לטובת אוכלוסיית הרוב, שנמצאה באזור כל תחנה.
יום לאחר מסירת המצודה לערבים, ב-13.5 מחלקה משוריינת מגדוד 53 של 'גבעתי' מנסה להשתלט על המשטרה, אך נכשלת במשימה.
ניסיון שני של הגדוד לכבוש את המצודה התבצע ב-18.5 וגם הוא נכשל, כי הכוח הפורץ היה קטן מדי וזאת בהסתמך על מודיעין לקוי לגבי גודל הכוח הערבי שבמצודה.
מיד לאחר ההפצצה האווירית על נגבה בה נהרג מפקד נגבה יצחק דובנו, תוקפת ב-21.5 חטיבת 'גבעתי' בשלישית את המשטרה ושוב נכשלת והפעם במחיר של 4 הרוגים.
'חטיבת הנגב' ניסתה בהמשך עוד פעמים לכבוש את המצודה, אך גם הם היו ללא הצלחה.
הקושי בכיבוש המצודה, הקנה לה את השם 'המפלצת שעל הגבעה'.
הניסיון ה-6 לכבוש את המצודה נעשה ב-19.10 במסגרת 'מבצע יואב', שגם הוא נכשל, אך בכל זאת כוח קטן מ'גבעתי' הצליח לפרוץ 2 גדרות חיצוניות מתוך 5 שהקיפו את המשטרה, אך נאלץ לבסוף לסגת תחת אש תופת.
במהלך המתקפה ה-6 עמדת בונקר שהייתה ממוקמת בין שתי הגדרות הראשונות שנפרצו ירתה אש תופת, שלא אפשרה לכוחות 'גבעתי' להמשיך ולהתקדם מהגדר הראשונה לשנייה, בשלב הזה, בן ציון לייטנר, רץ תחת אש, לעבר הבונקר והשחיל לתוכו מספר רימונים ובכך השמידו.
בן ציון לייטנר, שנפצע קשה בפעולת השמדת הבונקר, קיבל על מבצעו את עיטור הגבורה.
ביום האחרון של 'מבצע יואב' ב-21.10 נעשה הניסיון ה-7 לכיבוש המצודה, שלבסוף גם הוא כשל.
התוכנית המבצעית בניסיון ה-7 הייתה לקרב לקיר המצודה משוריין עמוס בחומרי נפץ ולפוצצו, כדי שימוטט את הקיר ושדרכו יתאפשר לכוח לפרוץ פנימה למצודה.
הביצוע להצמיד משוריין עמוס בחומרי נפץ לקיר המצודה אומנם כשל, אך בנסיעתו הצליח המשוריין לייצור פרצות ב-5 מערכות הגדר ובכך לאפשר לקבוצת לוחמים להגיע עד דלת המצודה.
בעודם תחת אש צולבת, מצליחים הלוחמים לפוצץ את דלת המצודה, שדרכה חלף רק לוחם אחד בשם פרץ חורשתי, שנאלץ לאחר דקות ספורות לסגת, כשראה שאין איש מלבדו בתוך מבנה המצודה.
ב-9.11 בניסיון ה-8 במסגרת 'מבצע שמונה', יוצאת 'חטיבה 8 המשוריינת' שהיוותה את כוח השריון הראשון של צה"ל, בפיקודו של האלוף יצחק שדה לכבוש את המצודה מידי המצרים.
יצחק שדה החליט לתקוף את המשטרה באור יום, כאשר השמש מול עיני הערבים במצודה בניגוד לכל התקיפות הקודמות שנערכו בלילה.
כמהלך מקדים לתקיפת השריון, שלח יצחק שדה כוח חסימה לציר עיראק סוידאן - בית עפה, על מנת לחסום כל כוח שיבוא לעזור מפלוג'ה שם התרכז עיקר הכוח המצרי.
כוח השריון החל להפגיז את המצודה בשעות הבוקר ומיד לאחר מכן, פורצת פלוגה א' של גדוד 89 את גדרות המוצב וחבלניה מצליחים לפוצץ פרצה בקיר המערבי של המצודה ולהיכנס לתוכה, פעולה שגורמת תוך פרק זמן קצר, שחיילים מצריים מתחילים לברוח מהמצודה ולנוס לעבר הכפרים הערביים שבסביבה.
המצרים נכנעים ובכך המצודה נכבשה כמעט ללא קרב, וללא נפגעים בכוח הישראלי.
הבעיה העיקרית התעוררה מול הכוח שנשלח לחסימה, שעמד מול כוח מצרי גדול מצויד היטב, שהחל לתקף עם נשק אנטי-טנקי את כוח החסימה וגרם לנפגעים מקרב לוחמיו.
סימן טוב גנה, שתפעל את הכלי המשוריין ונפגע קשות ברגליו, שידר בקשר קריאות עזרה וכתשובה לבקשת סיוע, מתקבלת תשובה שאין אפשרות לעזור לו בעת הזאת ושיחזיק מעמד עד הבוקר, שעה שיגיע אליו כוח צבאי לחילוץ.
תוך כדי ירי לעבר הכוח המצרי, סימן טוב גנה מטפל בפצועים ובעצמו, שכן רגליו נפגעו והוא לא יכול לזוז וכך מחזיק מעמד עד הבוקר, שעה שבו הגיע כוח שחילץ את כל לוחמי החסימה
על פעולותיו של סימן טוב באירוע מול הכוח המצרי, הוא קיבל אות גיבור ישראל.
לאחר המלחמה, סימן טוב גנה, הקים עסק של איסוף תחמושת ישנה מצה"ל ולרוע המזל כמה שנים לאחר מכן, הוא לקח נפל שהתפוצץ והרג אותו.
יצחק שדה נתן את כל הקרדיט לכיבוש המצודה, לחטיבת גבעתי ולחטיבת הנגב, שהיו הכוחות העיקריים שנלחמו לכבשה ושילמו על כך מחיר כבד שהתבטא ב-45 חללים.
לאחר כיבוש המצודה הוחלף שמה ל'מצודת יואב' על שם יצחק דובנו, שכינויו ב'הגנה' היה 'יואב', שנפל במערכה להגנת נגבה.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.
קישור לאתר המועצה לשימור אתרי מורשת ישראל