top of page
דרדרה.jpg

דרדרה

האתר דרדרה, המהווה כיום חורשת הנצחה, הכיל בתקופת מלחמת תש"ח את היישוב היהודי היחידי בצדו המזרחי של אגם החולה, ישוב שננטש מספר שנים לאחריה. 

 

אדמות דרדרה, כ-1,300 דונם, נרכשו ב-1939 ע"י קק"ל, על מנת להבטיח שליטה על עמק החולה מול הגבול הסורי, ושכזה, תוחזקו אדמות דרדרה ע"י חברי קיבוץ חולתה,  השוכן ממערב לאגם החולה, עד להעברתו ב-1947 לגרעין אייל של הנוער העובד.

 

בהיותם ישוב בודד ומנותק, הכינו עצמם חברי אייל לקראת התמודדותם מול הצבא הסורי בהקמת ביצורים, תעלות קשר, בונקרים והנחת מוקשים בנתיבי הגישה לקיבוץ.

ואכן כצפוי, ב-11.7.48 הסתער גדוד סורי, בסיוע תותחים והפצצה אווירת  על היישוב שגרמו להרס כללי של תכולתו, אך בקרב עצמו שארך יום שלם, הדפו חברי הקיבוץ בסיוע מחלקה מחטיבת 'כרמלי' את ההתקפה, שבמהלכה נהרגו 4 ממגיניה ו-21 מהם נפצעו.

 

בהסכם שביתת הנשק עם סוריה, הוגדרו אדמות דרדרה כשטח מפורז הנמצא בתחום מדינת ישראל, אך בפועל, הצבא הסורי לא כיבד את הגבולות שנקבעו, דבר שהחמיר את מצבו של  היישוב, שגרם בסופו של דבר, שגרעין אייל עזב ב-1949 את דרדרה והקים את קיבוץ אייל ליד קלקיליה. 

לאחר נטישת גרעין אייל את דרדרה, נעשו מספר ניסיונות לשמר את אדמותיה ע"י היאחזויות, אך במרץ 1954 בוטלה היאחזות אחרונה שהייתה בה, והאתר הפך למוצב צה"לי.

 

במהלך מלחמת ששת הימים, תקפו הסורים את המוצב המחלקתי שישב בדרדרה וזאת בסיוע מטחי אש מהמוצבים שהיו מעליו וגרמו לנפגעים בקרב חיילי צה"ל, עד כדי חשש שהמוצב בדרדרה נפל.

היות והקשר עם המוצב נותק, כוח צהלי יצא מיד למוצב, ובכך סייע לחייליו למנוע את השתלטותם של הסורים עליו.

במהלך הלחימה, היוותה דרדרה נקודת פריצה של החטיבה המרחבית, כפעולת הסחה בקרבות ההבקעה על רמת הגולן. 

 

במלחמת יום הכיפורים, פוצצו חיילי צה"ל את החומה ומגדל האבן מחשש שמא כוחות קומנדו סורים יתבססו במקום. 

 

קישור למסלול טיול המכיל את האתר.

קישור לאתר יזכור

קישור לאתר מועצה לשימורי אתרי מורשת בישראל

bottom of page