top of page
תמונת עיר אובות.jpg

עיר אובות

 

האתר החשוב ביותר, מבחינת הארכיאולוגיה וההיסטוריה המקראית בערבה, נקרא בכמה שמות: עין חוסוב, מצד חצבה, מצד תמר ועיר אובות. 

בערבית האתר נקרא בשם  עין חוסוב, כאשר חוסוב בשפה הבדואית פירושו לחצוב, ומכאן התרגום למושב חצבה, בי"ס שדה חצבה והאתר הארכיאולוגי שנקרא גם בשם מצד חצבה.  השם מצד תמר ניתן לאתר משום שבתל הארכיאולוגי נמצאו שרידים מתקופת שלמה המלך ואז קשרו את הנתון הזה לכתוב במקרא, ששלמה בנה את תמר במדבר, והאתר הינו המקום מסקנה שאינה על דעת כלל החוקרים. 

 

את השם עיר אובות לאתר, נתן יהודי אמריקאי,  בשם שמחה פרלמוטר, שחשב שהאתר היה אחת מתחנות בני ישראל בנדודיהם בהרי אדום, מסקנה שהסתבר ברבות הימים שהינה מוטעית. 

שמחה פרלמוטר הגיע לאתר בסוף שנות ה-60 והקים בו ישוב תמוה במעט, שהוא קרא לו קיבוץ.

במהלך השנים שמחה הפך מיהודי דתי ליהודי משיחי, איבד את בנו שנהרג בפיגוע והוא עצמו נפטר ומאז מי  שמתחזק את מבני הישוב הם חבורה של צעירים נוצריים ילדי ארה"ב אוהבי ארץ ישראל דרך התנ"ך.

 

האתר הינו יוצא דופן מבחינת ארכיאולוגית והיסטורית, שכן זה המקום היחידי לכל אורך הערבה, שבו נחשפו 3 מבני מצודות, האחת על גבי השנייה מתקופת המקרא, המעידות על נוכחות ישראלית לאורך 400 שנה במרחב.

השרידים הקדומים ביותר, מזוהים לתקופת הברזל, קרי 1,200 לפנה"ס עד 586 לפנה"ס מעל השכבה המקראית, נחשפו שרידים מהתקופה הפרסית, ההלניסטית, הנבטית והרומית  כלומר מ-538 לפנה"ס עד 324 לספירה.

נמצאו באתר גם שרידים מהתקופה הערבית הקדומה, ובנייה חדשה מתקופה העות'מאנית. 

 

עץ השיזף שגדל באתר, שמהווה לרבים סימן ההיכר של עין חוסוב, הינו אחד העצים הגדולים והעתיקים בארץ, גילו אינו ידוע במדויק אך וניתן לראותו בתמונות מראשית המאה ה-20

 

הבאר שבאתר, שניזונה מעין חוסוב, הייתה בעברה העשירה ביותר במים בחלק זה של הערבה, והיוותה מקור חיים לכל נושא ההתיישבות הקדומה במרחב.

 קישור למסלול טיול המכיל את האתר.

bottom of page