גן לאומי ממשית
גן לאומי ממְשית, שהוכרז כאתר מורשת עולמית, יחד עם שבטה, חלוצה ועבדת, כחלק מדרך הבשמים, משמר את שרידיה של עיר נבטית שהוקמה במאה ה-2 ושגשגה במהלך התקופות הרומית והביזנטית, כישוב המושתת על בעלי ההון נבטים, ובכך הכיל בתי פאר ומבני ציבור המשקפים את האדריכלות הנבטית במלוא תפארתה.
שמה המקורי של ממשית היה ממפסיס, שם המופיע על מפת מדבא מהמאה ה-6, אך החל מהתקופה הערבית היא נקראה בשם כורנוב, שהינו שם משקה המורכב מחלב נאקות וסילאן, שם ששונה לבסוף ע"י ועדת השמות הישראלית.
ממשית, כעיר נבטית ששמשה תחנת מעבר על ציר הדרך שירדה לערבה מהרי אדום, עלתה במעלה עקרבים והמשיכה לחברון ולירושלים, או לבאר שבע, נתיב שנוסף לדרך הבשמים מעת כיבוש המרחב ע"י הרומאים.
עיקרי הממצאים באתר מכילים שרידי כנסייה גדולה בשם 'כנסיית הקדושים המעונים' שהוקמה על שרידי מקדש הנבטי, וכנסייה קטנה יותר בשם 'כנסיית נילוס הקדוש' שם הנובע משמו של התורם לבניית המבנה.
מבנה פרטי גדול בשם 'בית נבטו', המשתרע על פני 1,600 מ"ר עם מאפיינים נבטיים שמכיל חדרי אמבטיה, אורוות, קומה שנייה, חצר פטיו גדולה, מבנה שבו התגלה מטמון המטבעות הגדול ביותר שנמצא אי פעם בישראל המורכב מ-10,800 מטבעות כסף ואגד של פפירוסים הכתובים בשפה היוונית.
בריכת מים ציבורית בגודל 18X10X3 מטר, הצמודה לבית המרחץ רומי, שניזונו מאמות המים, שירדו כנגר עלי מהר רותם הסמוך לאתר.
מספרם הרב של האורוות נובע מעיסוקם של תושבי העיר בטיפוח וגידול הסוס הערבי הגזעי, שהינו גזע טהור, שכיום יש רק עשרות מסוגו בעולם.
העיר מוקפת לאורך כ-900 מטר בחומה קטנה ברוחב כ-70 ס"מ, המהווה מעין גדר אבן גבוהה, שתפקידה ליצור חיץ בין אנשי השיירות לבין תושבי העיר.
ובית השער מפואר, דו תאי, עם שני חדרי משמר ודלתות עץ אדירות שהיו בו.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.