מאגר מים עידן
מאגר עידן, היכול להכיל 1.25 מלמ"ק שניזון מימי נחל הערבה, נבנה ב-1996 כאחד מתוך מערכת מאגרים בערבה, שהוקמו כתוספת למי קידוח מליחים, לטובת לחקלאות בערבה.
המוביל הארצי המסתיים במצפה רמון, יצר מצב שמשק המים של הערבה, מנותק ממשק המים של מדינת ישראל, ולכן כל החקלאות בערבה מתבססת בעיקר על מי קידוחים בקרקע שבורה בצורה קשה, בגלל בקע ים המלח, ולכן היה צורך חיוני במקור מים נוסף ואלה הם מי השיטפונות.
נחל הערבה, המגיע מקו פרשת המים, ברכס נוצה ושלוחותיו, הוא למעשה המקור להזנת מאגרי הערבה: עידן, חצבה, נקרות, צוקים ועשת.
בערבה קיימים 3 אקוויפרים, שנמצאים בעומקים שונים מתחת לפני השטח, בהם איכויות מים ההולכות ויורדות עם הירידה בעומק, כאשר עד עומק 100 מטר, איכות מים היא בין 200-100 כלורידים לליטר והם מוגדרים מים מתוקים, אך שכבת מים זו נוצלה ברובה.
בעומק 400 מטר, איכות מים היא בין 600-500 כלורידים לליטר, המניבים מים מליחים. בעומק 600 מטר, איכות מים היא מעל 1000 כלורידים לליטר והיא מניבה מים מלוחים.
לאחר שנות שאיבה של השכבה העליונה, נכון להיום מה שנשאב לטובת החקלאות זה מהאקוויפר האמצעי, כלומר שכל הירקות בערבה מושקים במים מליחים באיכות 500-600 מיליגרם כלורידים לליטר.
הבעיה העיקרית בערבה שממושב עידן ועד מושב פארן כל החקלאיים, כ-450 משקים מתפרנסים מאותו ענף בירקות, ולכן כולם שותלים באותו היום ובאותה השעה.
הפלפל כדוגמא, נשתל בתחילת חודש אוגוסט, שהינו החודש החם ביותר בערבה, שמיד מצריך השקיה של מים, כי אחרת הכול נובל, ואז נוצר לחץ בלתי נורמלי על מערכת המים כי כולם צריכים את המים בבת אחת, המהווה בעיה אמתית ומשמעותית.
החקלאיים בערבה, המשוועים למים עבור החקלאות, רואים מנגד את נחל ערבה בו זורמים מים באיכות של מי גשם, המגיעים כשיטפונות לים המלח והורסים שם את הבריכות מעלים רעיון לבנות מאגרים שיעצרו את המים וינתבו אותם לתועלת המערכת המושבית.
ואכן הרעיון התממש עת נבנו שורה של מאגרים התופסים את מי שיטפונות שמגיעים גם מהר הנגב וגם מהרי אדום.
אגן הניקוז של נחל הערבה, מכיל אגני ניקוז של 3 נחלים גדולים: נחל נקרות, נחל פארן ונחל חיון, ולכן המאגרים נבנו בתוואי שמיועד לתפוס את מי השיטפונות בצורה כזאת שהנחלים שלא מילאו מאגר אחד, ימלאו בהמשך זרימתם מאגר אחר, שיחד יכולים להכיל כ-25 מיליון קו"ב.
מהניסיון שהמצטבר בגידול ירקות בערבה, הסתבר שאם משקים את הירקות, כל הזמן באותה איכות של מים, הם יניבו את התוצרת הטובה ביותר, אך היות ואיכות מי הקידוח לא יציבה ברמת המליחות, לוקחים מים מתוקים מהמאגרים ומוהלים אותם לתוך המים המליחים ובכך מורידים את דרגת המליחות של מי הקידוחים מ-600 מ"ג כלורידים לליטר ל-500 מ"ג כלורידים לליטר, הורדה מאוד משמעותית במה שנוגע למזור החיים של הפלפל, העגבנייה או המלון.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.