גן לאומי קיסריה
העיר קיסריה, שבעברה הייתה ישוב צידוני קטן בשם מגדל סטרטון, שראשיתו במאה ה-5 לפנה"ס, הוקמה ע"י הורדוס, ביו השנים 13-25 לפנה"ס כעיר מודרנית ביותר.
הורדוס, כמלך, לא היה מקובל על היהודים, היות ולא היה מבית חשמונאי ולא מבית דוד ולכן לא היה זכאי להיות מלך לפי ההלכה היהודית, ובגלל תחושת האיום שרדפה אותו רצה הורדוס לחזק את קשריו עם האוכלוסייה הלא יהודית, על מנת שתהווה משענת על כל צרה שתבוא, ולכן החליט להקים עיר חדשה, שבה יתגוררו רק נכרים הנאמנים לו, עיר עם נמל, רחובות צולבים, מתקני שעשועים, מקדשים וטקסים פגאניים, והחשוב מכל, הקניית שם העיר על שם אוגוסטוס הקיסר הרומי, שהיה מיטיבו.
למרות שישוע לא פעל בקיסריה, חשיבותה רבה לנצרות, היות וכמה דמויות היסטוריות קשורות לקיסריה: פונטיוס פילטוס, הנציב ששפט וצלב את ישוע, גר בארמון הנציבים שבקיסריה.
פטרוס, שהיה אחד מ-12 תלמידיו של ישוע, שנחשב למחליפו של ישוע ושכזה האפיפיור הראשון ברומא, הטביל בקיסריה את קורנליוס, שר צבא רומי, הנחשבת להטבלה הראשונה לנצרות.
פאולוס, יהודי שהתנצר, שהיה בעל אזרחות רומית ונחשב כמייסד הנצרות, היה כלוא ע"י הרומאים למשך שנתיים בקיסריה בעוון פעילותו הנוצרית, הובא בשנות ה-60 של המאה ה-1 לרומא למשפט לפני נירון הקיסר, ושם ערפו את ראשו.
אויזביוס, שהיה בישוף קיסריה בתחילת המאה ה-4, כתב ספרים חשובים הנוגעים לנצרות ואת האונומסטיקון, שזה ספר גיאוגרפי היסטורי המכיל 1,000 שמות ישוב בא"י, עם פיסקה קצרה על כל אחד מהם.
קיסריה נבנתה אמנם עבור נכרים, אך עם הפעילות הכלכלית הענפה, התישבו בקיסריה גם יהודים, נתון שהיווה מקור לסכסוכים רבים שאחד מהם התרחש בזמן המרד הגדול, עת פונטיוס פילטוס, שהיה נציב רומא בא"י, נתן הוראה להכניסו סמלים פגאנים לירושלים מהלך שגרם לשליחת משלחת של זקני ירושלים לקיסריה, על מנת לבקש את ביטול הגזרה בקשה שלא נענתה, ובהמשך, בעקבות חיכוכים סביב בית הכנסת שבעיר, רוב הקהילה היהודית בעיר נטבחה וחוסלה.
מקרה נוסף הקשור לקיסריה, נודע בזמן מרד בר כוכבא, עת רבי עקיבא נעצר, נכלא ועונה למוות יחד עם 10 הרוגי המלכות.
התיאטרון הרומי
התיאטרון שבאתר, שבו הוצגו הופעות קלילות, תיפקד מימי הורדוס עד הכיבוש המוסלמי סה"כ כ-650 שנה, כשבמהלכן עבר שינויים, שבשיאם יכול היה להכיל כ-17,000 צופים.
כמו בכל תיאטרון רומי, ההופעה באתר התקיימה על במה (פולפיטום) בעוד המכובדים והמקהלה ישבו בקידמת הבמה (האורקסטרה) מאחורי הבמה בנוי קיר (סקנה פרונס) שמהווה סימן ההיכר בהא הידיעה של תיאטרון רומי, הסוגר את מבנה התיאטרון.
בין מערכות הישיבה במפלסים (קוויאות) נבנו מסדרונות (וומיטוריום) המיועדים לכניסה ויציאה מהירה של קהל הצופים.
מאחורי היציעים יש שרידי אומנות המוצגים בקו מעוגל, שיצרו מסדרון (אמבולטוריום) בין הקמרונות שתמכו בעבר את הקוויה ה-3 של התיאטרון.
ארמון השונית
ארמון השונית, שהיה בית המושל, נבנה ע"י הורדוס בפאר רב, הוא היה מוקף חומה בריכת מים מתוקים, חצר פתוחה ומוקפת עמודים (אטריום).
במהלך השנים הגלים הרסו את החומה ולאחר מכן גם הארמון התמוטט ושקע בים. הכתובת ע"ש פונטיוס פילטוס, המוצגת ליד בית המושל, הינה רפליקה, בעוד המקור מוצג במוזיאון ישראל, היא בעלת חשיבות לנוצרים, כי בו נזכר במפורש פונטיוס פילטוס, שדן את ישו לצליבה, כיתוב המרגש מאד את הנוצרים.
היפודרום
ההיפודרום, שהינו מתקן למרוצי מרכבות, שהורדוס בנה בקיסריה, שמידותיו 50X300 מטר, כאשר במרכז המשטח יש מחיצה (ספינה), ובתחילתו תאי הזנקה (קרקרס), משם יצאו המרכבות שהיו רתומות לשני סוסים או לארבעה, שהקיפו את הספינה 7 פעמים נגד כיוון השעון. על המחיצה היו שני עמודים בשני הקצוות ובניהם בריכות מים לקישוט.
הקהל ישב על מושבים בעיקר בצד המזרחי, אך היו גם מושבים בצד הים, שהגלים הרסו. בתקופתו של האדריאנוס, מאה ה-2 הוסב ההיפודרום לאמפיתיאטרון, עת נבנה קיר מעוגל שהיווה כשליש מהמתקן המקורי, ובמקומו בנו היפודרום ענק שמידותיו 90X450 מטר, עם מקום ל-25,000 צופים, שכיום רואים את האובליסק שלו, מחוץ לתחום הגן הלאומי. כאמפיתיאטרון, שימש האתר למופעים של שפיכות דמים מסוגים שונים, ועל מנת להגן על הקהל, תקעו למרגלות המושבים הקדמיים גדר רשת, כדי שהחיות לא יקפצו מהזירה. המחיצה במרכז המשטח בוטלה ובמקומה חפרו מנהרות שמהן יצאו החיות.
במאה ה-3 נינטש האמפיתיאטרון והפך לאתר אשפה עירוני, עת נוקזו אליו אשפתם של כל הרחובות ובתי השימוש בעיר.
העיר העתיקה
העיר העתיקה של קיסריה גדושה במבנים המשקפים את אורח חיי תושביה בחיי היומיום: בית מרחץ מתקופה הביזנטית, היווה אתר ציבורי שכלל חצר לאימונים לספורט (פלסטרה) שבמרכזה בריכה קטנה (פיסטינה) עמודי שיש המונחים על יסודות (פדסטלים) רצפה מרוצפת בלוחות מגוונים שונים, חדר הלבשה (פודיטריום) חדר חם (קלדריום) שהיה לב ליבו של בית המרחץ, חדר צוננים (פריגידריום) עם בריכת מים קרים, שביניהם יש חדרי מעבר (טפידריום)
שיטת החימום של בית המרחץ מבוססת על תהליך היפוקרסטי כלומר, הזרמת אויר חם שמקורו מתנור, בין העמודונים שמתחת לרצפה ובכך לחמם את החדר ל-35°C
בוילה רומית הגדולה, המתוארכת למאה ה-2 לערך, נחשפו פסיפסים מדויקים ואיכותיים וציורי קיר (פרסקות).
במרחב הציבורי נחשפו חדרים עם קירות גבוהים, המטויחים היטב, ששימשו כנראה כאסמים בעוד המבנים המוארכים ששימשו כמחסנים לקנקני שמן.
שירותים ציבוריים (לטרינות) הניזונים מאספקת מים רציפה, שבה ספסלי הישיבה מעוצבים בצורת לוח או עיגול כלשהו, מסודרים בצורת "ח", בחצר פתוחה, כאשר לניקוי האחוריים היה ספוג ימי המותקן על מקל....
רוב השטח המוגבה בעיר, שבו עובר הרחוב הראשי (קארדו) הוא מהתקופה הביזנטית וכנראה על תשתית רחוב רומי קודם, כאשר מצדדיו שורת העמודים ושרידי מבני חנויות.
נמל קיסריה
יחודו של נמל קיסריה, היה בהיותו בנוי על מזחים, ושכזה נתן מענה לספנות המסורתית שהתבססה על שיט במקביל לחופים ועגינה במפרצים קטנים, וגדולתו של הורדוס הייתה בכך שהחליט לבנות נמל שיכול על מנת להעניק מחסה לספינות רבות וגדולות, ששטו בים והיו תמיד תחת איום של הטבעה והיה מתרחשת סערה.
בניית הנמל התבצעה בזכות השימוש באפר הוולקני, פוטצולנה, שהובא ממפרץ נאפולי באיטליה, שהוכנס לתוך דוברות ענק, שכל אחת מהן בגובה של כ-5 מטר, מעורבב בחצץ חול וסיד, ובזכות תכונת האפר, שמתקשה במגע עם מים, כל התערובת התקשתה, ולאחר שהם הושקעו בים, הם הוו את התשתית למזחים הענקיים, שעליהם הוצבו פסלים מרהיבים ומגדלור ענק, שיחד ייצרו נמל גדול ומפואר.
מטרת הקמת הנמל, נבעה בעיקר מהצורך להקים תחנת ביניים, לסחר התבואות בין אלכסנדריה לרומא, שהיה מרכיב חשוב ביותר ליציבות שלטון הקיסרים ברומא, שסיפקו בחינם "לחם ושעשועים" להמונים, ולכן סביר מאד להניח שהרומאים סייעו להורדוס בתכנון, בביצוע ובהספקת החומרים לבניית הנמל.
הנמל שהורדוס בנה היה הרבה יותר גדול ממה שרואים היום, הוא השתרע 100 דונם, עם מקום ל-200 ספינות גדולות ושכזה היה אחד הגדולים והמשוכללים ביותר בעולם בתקופתו.
הגורמים לאחריתו של הנמל, שהתרחשה במהלך כ-100 שנים, העסיקה רבות את המחקר ובמחקרים חדשים גילו שמדובר ברכס כורכר רך, שעליו הונחו תשתיות המזחים, קרי הדוברות, לדעת המחקר היה צריך להניח שכבה עבה יותר של אבנים וסלעים כדי לייצב הקרקעית, וזה לא נעשה בצורה מספקת. ולכן במשך השנים הסערות והזרמים ינקו את החולות מתחת למזחים, התשתית התערערה והמזחים התפרקו, בנוסף, החלו לחדור חולות לנמל לסתום אותו ובכך להקטין אותו.
בתקופה הצלבנית נבנה בנמל מזח, שתשתיתו כיום בתוך המים, מצודת חוף במקום שעמד המגדלור,וכדי לבצר את הנמל הם בנו קיר שמבוסס על העמודים השוכבים כיום במים.
במהלך 1265 עת השליט הממלוכי בייברס כבש את קיסריה, נהרסו רוב הביצורים.
במאה ה-19 אחמד ג'זאר פחה, שליט א"י מטעם האימפריה העותמאנית, לקח מקרקעית הים עמודים ובנה איתם מבצרים בעכו ויפו, היו אלה עמודים שהיו במקורם בקארדו של קיסריה, מהתקופה הרומית, שנעשה בהם שימוש משני ע"י הצלבנים.
גבעת המקדשים
על גבעת המקדשים, שבמזרחו של הנמל, בנה הורדוס מקדש ענק ומפואר לכבודו של אוגוסטוס, על שטח 46.5X28.5 מטר ובגובה כ-30 וזאת על מנת שיראה למרחוק, ומה ששרד ממנו כיום, זה רק הפודיום שלו.
על הריסות המקדש, נבנתה במאה ה-6 כנסייה ביזנטית אוקטוגונלית (מתומנת) שנועדה לביקור מאמינים ולא לתפילה של ציבור.
בתקופה הערבית הקדומה, נבנה על שרידי הכנסייה מסגד, שנהרס עד היסוד ע"י הצלבנים ועל יסודותיו בנו בימי לואי ה-9 קתדרלה על שם פטרוס, שחרבה ע"י השליט הממלוכי בייברס.
הממלכה הצלבנית שהובסה בקרב קרני חיטין ב-1187 התחדשה בהדרגה החל מ-1191 עת ריצ'רד לב הארי הגיע במסע הצלב ה-3 וכבש מחדש את א"י ובעיקר את אזור החוף, מצור ועד אשקלון.
רוב הביצורים הצלבניים שרואים כיום בקיסריה מיוחסים ללואי ה-9 מלך צרפת, שהגיע לא"י ב-1251 לאחר כשלונו להשתלט על מצרים, שבה שלטו הפאטמים, ושיקם חלק מהביצורים בערי החוף.
בקיסריה לואי בנה ביצורים מהחזקים והמרשימים ביותר שנותרו מהתקופה הצלבנית, חפיר עם חלקלקה מעל החפיר, שממנה עלתה חומה ישרה ובלטו בה מגדלים לגובה עד 25 מטר וגם את השער המזרחי, שחלקו שחזור ע"י אברהם נגב, בשנות ה-50
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.
קישור לאתר החברה לפיתוח קיסריה