חוף הקשתות - האקוודוקט
שתי אמות המים, העליונה והתחתונה, המוקמות בחוף האקוודוקט שבקיסריה, מהוות מערכת של אמות מים שהובילו מים לעיר קיסריה, מראשית הקמה במאה ה-1 ועד הריסתה במאה ה-13 בתקופת שלטונו של הסולטאן הממלוכי ביברס.
אמת המים התחתונה, הממוקמת ממזרח האמה העליונה, תחילתה במפגש בין נחל תנינים ונחל עדה, בגן הלאומי נחל תנינים, בו הוקמו סכרים שהרימו את מפלס המים מ-4.5 מטר מעל פני הים ל-6.5 מטר מעל פני הים, פעולה שאפשרה הזרמת המים לקיסריה בגרביטציה, בשיפוע קטן מאוד.
האמה התחתונה הייתה מקורה לכל אורכה, על למנוע כניסה של חול, לכלוך, לשלשת ציפורים וכו' למרות שזרמו בה מים מליחים שלא היו ראויים לשתייה.
מקובל להניח שהמים המליחים שימושו לבתי מרחץ, לשטיפת לטרינות (בתי שימוש) לגינות נוי, בהם סוגי הצמחים לא מושפעת מרמת המליחות של המים.
לעומת זאת במזרקות, שנבנו לקישוט העיר, זרמו מי שתייה, היות ותושבי העיר צרכו מהם את מי השתייה שלהם.
סוגי המים נקבעים לפי יחסי הכלור במים: מי שתייה מכילים בין 400-0 מ"ג כלור לליטר ומים מליחים מכילים בין 400 ל-4,000 מ"ג כלור לליטר.
לאור הממצאים שנמצאו באמה הנמוכה, המתבטאים בשכבת הטיח בה האמה מצופה משני הצדדים ועובי שכבת הטרוורטין (נטף נחלים) ניתן להניח שהאמה לא הייתה בשימוש זמן רב, ויתכן שפעלה רק במשך כל התקופה הביזנטית, כלומר מהמאה ה-4 עד המאה ה-7 וזאת בניגוד לאמה העליונה, שפעלה מהמאה ה-1 עד המאה ה-13
שרידי האמה התחתונה, מגיעים עד החומה הצפונית של קיסריה, אך שרידים ממנה לא נמצאו עדיין בתוך העיר, ולכן קשה להגדיר לאיזה מטרות בדיוק שימשו המים בעיר.
האמה הגבוהה הבנויה על מערכת קשתות בת כ-2,000 שנה, מכילה 3 נתיבים שסיפקו בתחילה מי שתייה לקיסריה ממעיינות שוני שברכס הכרמל, ובהמשך מעין צוברים שברמות מנשה.
אמה הקדומה מבין שלוש האמות, המכונה 'אמה A' נבנתה בתחילת המאה ה-1 מתוך רצון לתפעל מתקני מים זורמים לשתייה, מזרקות, בתי מרחץ, לטרינות, מפעל המבטא התפתחות תרבותית, שבא לידי ביטוי בכל עיר רומית.
'אמה A' שניזונה ממעיינות שוני, נבנתה על קרקע כבדה, חרסיתית, שזזה ועובדת ויציבותה בעייתית, סבלה כתוצאה מכך, מתקלות רבות שהתבטאות בדליפות רבות ולכן בשלב מסוים הוחלט לתגבר אותה וליצור לה גם גיבוי.
האמה השנייה שנבנתה, המכונה 'אמה B' שאף היא ניזונה ממעיינות שוני, נועדה להוסיף כמויות ניכרות של מים, וגם לשמש גיבוי בזמן תיקונים ב'אמה A'.
לאורך תווי 'אמה B' נחשפו לפחות 9 כתובות בלטינית המזכירות את האדרינוס בן טריאנוס, שבתקופתו נבנתה האמה ע"י הלגיון ה-10 כלומר במאה ה-2 שאת חלקן ניתן לראות בישוב בית חנניה.
'אמה B' נבנתה על תשתית 'אמה A' ובצמוד לה, תחת מבנה בצורת גמלון, המיועד לשמור על ניקיון המים מגופים חיצוניים.
על תשתית הקשתות שבאתר, שנראית כאמה אחת, מורכבת למעשה מ'אמה A' המונחת בצד המזרחי יותר של התשתית וצמודה מערבית אליה 'אמה B'.
במהלך התקופה הביזנטית, נבנתה האמה השלישית המכונה 'אמה C' שתחילתה בעין צברים בנחל תנינים עליון, שנמצא במפלס גבוה בכ-2 מטר מהפלס של מעיינות שוני. האמה עוברת דרך ניקבה שאורכה כ-6 ק"מ, ממשיכה משם באמה חיצונית ומתאחדת עם תשתית האמות היוצאות משוני שברכס הכרמל.
חלק מ'אמה C' נבנה בתוך 'אמה B' עם צינורות חרס, ובכך היתפשר להגביה את מפלס המים בעיר למבנים גבוהים יותר.
הצינורות הצרים שנבנו בתוך 'אמה B' נסתמו במהלך פעילותם, ולכן השיטה של 'גיחון-סיפון' המאפשרת לפי חוק כלים שלובים, לספק מים לקומות עליונות, לא הוכיחה את עצמה, ולכן ביטלו את הצינורות ובנו מעל הצינורות אמה פתוחה.
דווקא 'אמה A' הקדומה, המשיכה לתפקד כל הזמן באספקת מים סדירה לקיסריה, מלבד עבודות תיקונים ותחזוקה.
לסיכום האמות בחוף הקשתות:
האמה נמוכה, נבנתה במאה ה-4 ניזונה במים מליחים מהמעיינות ומהמאגר שיצרו הסכרים.
האמה גבוהה שעל גבי הקשתות המכילה 3 נתיבי מים:
'אמה A' מהמאה 1 שניזונה במי שתייה ממעיינות שוני ברכס הכרמל, בכמות גדולה.
'אמה B' מהמאה 2 שניזונה במי שתייה ממעיינות שוני ברכס הכרמל, לתגבור אמה A.
'אמה C' מהמאה 4 שניזונה במי שתייה מנחל תנינים עליון, מי קדם, לעליית מפלס המים בצינורות, בתוך 'אמה B' ובמקומה.
חלקי האמה הגבוהה, שנעלמו מחוף הקשתות ועד לחומות קיסריה, נבעו כתוצאה מהיווצרות מפרץ, שנגס בתשתית האמה וגרם להריסתה.
המפרץ נוצר כתוצאה מאי אספקת חול, שמגיע על גבי הגלים מהדלתא של הנילוס, בגלל הנמל שבנה הורדוס במאה ה-1 לפנה"ס.
בחוף רגיל, כשהים נשאר באותו מפלס לאורך השנים, ההרס הטבעי הוא של כ-3 ס"מ לשנה, אך אם בונים מכשול לתוך הים, כמו נמל, ההרס גדל פי 10.
התופעה הזאת מתרחשת גם כיום בגלל בניית המרינות באשקלון, בהרצליה, בבית ינאי. הנמל שהורדוס בנה שקע לתוך הים כ-100 שנה אחרי בנייתו, אך המזחים השקועים בים מהווים גם כיום להיות מכשול לתנועת החולות.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.