שמורת נחל התנינים
שמורת הטבע נחל תנינים, המשתרעת על פני כ-470 דונם, כוללת בתוכה את נחל תנינים פלגי מעיינות עין תמסח, צמחייה, בעלי חיים, שרידים היסטוריים ושיחזור סכר, כפי שפעל בתקופה הביזנטית, עת האתר שימש כמקור הספקת מים לעיר קיסריה.
בתקופה הרומית / ביזנטית, אספקת מים לכל תשתיות העיר ותושביה, הגיעו משני מקורות: מי רמת הנדיב ומי רמות מנשה, שחולקו ל-3 חלקים שווים: שליש לעשירי העיר ששילמו עבור הובלת המים שהגיעו בצנרת עד ביתם, שליש לעניי העיר שצרכו את המים משוקת ציבורית ללא תשלום ושליש לצרכי ציבור כמו מזרקות, בתי מרחץ, בריכות דגים וכולי.
לשני הצרכים הראשונים יש צורך באיכות של מי שתייה, וכל עוד כמות המים מספקת לשלושת הצרכים בעיר, אין בעיה, אך כאשר העיר גדלה ומקורות מי השתייה כבר לא מספיקים, יש צורך במקורות נוספים לצרכים שניתן להתפשר על איכות המים.
מקור נוסף לאספקת מים לקיסריה היווה נחל תנינים והמעיינות שנובעים בעמק שמערבית לרכס הכרמל, שחלקם מליחים, שיוצרים אגם על שטח של 6,000 דונם, שמכיל מים שאינם ראויים לשתייה, אך טובים לשימושים אחרים.
אך יש בעיה, הנובעת מכך שמקור מים זה נמוך מבחינה טופוגרפית לעומת קיסריה, בעיה שניתנת לפתרון, היות שממזרח לאגם יש רכס הרים, ממערב לאגם יש רכס כורכר ומדרום לאגם תשתית של קשתות אמות המים המתוקים וגבעות חולות, נותר רק צד צפון פרוץ ולכן בונים בו סכר ובכך גורמים למפלס המים באגם לעלות וליצור מקור מים שמאפשר להזרים את מימיו לקיסריה, באמה נוספת הנקראת האמה הנמוכה, לשימוש בריכת דגים השקיית גינות וכו', אמה שניתן לראותה, מזרחית האמה הגבוהה, בחוף הקשתות.
הסכר המשוחזר שבאתר, שנבנה ע"י יהושע דריי המוכר בכינויו 'ישו', מדגים את יעודו של הסכר, שהוקם במאה ה-3 שהיווה מחסום לזרימת המים מערבה לים, ובכך לעלות את מפלס המים באגם, עד לגובה שיאפשר זרימה בתעלה דרומה לקיסריה.
והיה ופני מים באגם עלו מעל הנדרש, שימש הסכר כווסת, עת נפתח בתחתיתו שער שאפשר את זרימת עודפי המים לים.
בתקופה מאוחרת, שמשו המים העודפים להפעלת מערכות של טחנות קמח.
מחקר מעמיק שנעשה בשרידי טחנות הקמח שנחשפו באתר, קיבעו את ההתפלגות באה: בתקופה הביזנטית, פעלה טחנת הקמח המוגדרת 'רחיים של חמור עם גלגל אנכי' שזה מתקן קטן קונוסי, שעליו יושב מתקן בצורת שעון חול ואותה מסובב בע"ח או אדם.
בתקופה הצלבנית, פעלה טחנת קמח המוגדרת 'טחנת ארובה' שהינה אופיינית באזור הררי שמופעלת ע"י מי מעיין המזרימים באמה ויורדים לתוך ארובה בעוצמה, וכך מסובבים גלגל אנכי, שמסובב אבני הרחיים אופקיות.
בתקופה העותמאנית, פעלה טחנת קמח המוגדרת 'טחנת מגלש' שהינה אופיינית לאזורי מישור, בה הגלגל ואבני הרחיים הם אופקיות.
באתר נחשפו מספר טחנות קמח מכל הסגנונות, ממצא המעיד על רצף הפעילות ההתיישבותית של האתר.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.