גן לאומי חמת טבריה
אתר חמת, הנמצא בדרומה של טבריה, מוכר כבר מתקופת המקרא, בהיותו ישוב גדול בנחלת שבט נפתלי, שקיבל את שמו חמת, על שם כ-60 המעיינות החמים התרמו-מינרליים, בהרכב מנירולוגי וטמפרטורות שונות, הנובעים בתחומו.
היישוב שממשיך להתקיים גם במהלך ימי הבית השני והתקופה הרומית ביזנטית, הופך לשכונת יוקרה של העיר טבריה, ומקבל את השם חמת טבריה, וזאת על מנת להבדילו מקומות אחרים שנקראים חמת.
סופו של הישוב קרה, בעת רעידת האדמה הנוראה שפקדה את א"י ב-749 שהחריבה את הישוב, ומאז ועד היום הישוב לא הוקם מחדש, למעט בית מרחץ רומי ששרידיו חשופים באתר, שממשיך לתפקד כבית מרחץ, ששודרג בתקופה העות'מאנית עת נבנה לצדו חמאם.
בשנת 1921, שעה שבני העלייה ה-3 מחליטים להקים את גדוד העבודה, ושכזה הם מקבלים עליהם כמקור הכנסה, לבצע את סלילת הכביש מטבריה לצמח.
בעודם מכים באדמה תוך כדי עבודתם, נחשפים לעיניהם אבני פסיפס, שמיד גורם להם לפנות לארכיאולוג נחום סלושץ, שעבד במרחב המזרח התיכון, שנענה לזמנ ועם הגעתו לאזור התגלית, ביצע חפירה ארכיאולוגית ומגלה שמדובר בשרידי בית כנסת, עם כתובות שרטוטים ועיטורים, וכן הלאה.
כיוון שחשיפה מתבצעת בתקופת המנדט, ויש חוק שמחייב לכסות את התגלית, לכן עד היום בית הכנסת הזה נמצא מתחת לדשא של בית מלון רימונים.
חשיפת בית כנסת בתקופת המנדט, גרמה להבנה שהאזור היה בעבר מאוכלס ביהודים ולכן בתחילת שנות ה-60 החליטו לשלוח את פרופסור משה דותן לבצע חפירה ארכיאולוגית מסודרת באתר, שבמהלכה נחשפו 4 מבני בתי כנסת שבנויים אחד על גבי השני מתקופות שונות.
מבני בית הכנסת
המבנה הקדום ביותר, שמתוארך למאה ה-2 נחשף בחפירות בדיקה שנעשו לתוך הרצפה ושרידיו אינם נראים גלויים.
במבנה מעליו, שנבנה במאה ה-3 נחשפה רצפת פסיפס לבנה פשוטה עם קצת דגמים גיאומטריים, והוא נפגע חלקית ברעידת האדמה ב-306 ומכיוון שכך, בני הקהילה משפצים אותו באותם קווי מתאר וקירות, אך בונים בו רצפת פסיפס מאוד מפוארת ומרשימה.
רעידת אדמה בסוף המאה ה-5 פוגעת קשות בבית הכנסת המוגדר כשלישי, ולכן מחליטה הקהילה לבנות במקומו מבנה חדש וגדול יותר שרצפתו מוגבהת כמטר מעל יסודות המבנה שהיה לפניו.
בעקבות רעש האדמה הנורא ב-749 בית כנסת המוגדר רביעי, חרב ומאז לא שוקם.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.