חורבת מדרס
חירבת מדרס הינו מתחם שבתחומו היה במאה ה-1 יישוב כפרי של יהודים, שהיווה יחד עם עוד ישובים בשפלה, את העורף החקלאי של ארץ ישראל, של אותם ימים.
ייחודו של האתר מתבטא בכך, שבו נחשפה מערכת מחילות, המצביעה על היות הישוב חלק ממערך הלחימה של היהודים נגד הרומאים, בשנים 135-132 בקרב שתוצאותיו הנוראות התפרסו על פני כ-2,000 שנה.
מרד בר כוכבא, התבצע מבלי שאף היסטוריון סיקר אותו, כשם שיוסף בן מתתיהו סיקר את המרד הגדול, ולכן ההסתמכות על תהליכיו, התבססו על מקורות היסטוריים לא ממקור ראשון ולא אמינים במיוחד, כדוגמת קסיוס דיו, שהינו היסטוריון רומי, שכתב על המרד כ-70 אחריו, אך כל כתביו נעלמו וישנו רק העתק של מה שקסיוס דיו כתב, משני נזירים מהמאה ה-11.
בנוסף יש את אוסביוס, הארכיבישוף של קיסריה ונחשב לאבי ההיסטוריה הכנסייתית בשל חיבוריו, שנודע כאנטישמי ואין להתייחס לכתביו ברצינות.
ויש מעט מציטוטי חז"ל, ומקטעי מידע מהתלמוד הירושלמי, התלמוד הבבלי ומדרשים מאוחרים יותר, שמתייחסים למרד.
מנגד, נחשפו ממצאים שכן משליכים מעט מידע אמין על התקופה, שמתבטאים במערכות המסתור, סוגי מטבעות והאגרות שנחשפו במערת מורבעת ומערת האגרות שבמדבר יהודה שאפשרו ליצור תמונה על מרד בר כוכבא.
מהתמונה שמתקבלת, מסתבר שהמרד הגדול ב-67 היה מרד קטן לעומת מרד בר כוכבא שנערך ב-132 גם מבחינת ההכנות למרד, גם מבחינת ההשלכות וגם תוצאותיו.
הדלק שהניע את מרד בר כוכבא היה בעיקר משיחי, שנבע מחורבן בית המקדש וכתוצאה מכך משתנים יחסי הכוחות ביהדות, מעמד הכוהנים יורד, שכן הם אלו ששידכו בין העם לבין אלוהיו באמצעות המקדש, ועולה מעמד חדש, מעמד החכמים, כדוגמת רבי יוחנן בן זכאי, שמתחיל לחשוב על יהדות אחרת, שבאה לידי ביטוי ביותר תפילות, והיות ולא מקריבים יותר קורבנות, מתפללים 3 פעמים ביום, כנגד 3 מועדי הקרבת הקורבנות שהיו מדי יום בבית המקדש.
מתפתחת יהדות אחרת, מה שמכונה דור יבנה.
ממד נוסף לפרוץ מרד בר כוכבא, נובע מהחלטתו של אדריאנוס ב-129 להקים באיליה קפיטולינה, היא ירושלים, מקדש לאל יופיטר, מעשה שהיווה מכת מוות ליהודים שהבינו שלא יבנה יותר מקדש ואין להם מה להפסיד, ולכן החליטו להתאגד ולמרוד, וזה בניגוד גמור למה שהיה במרד הגדול, שבו העם התפלג ונחצה בין האיסיים, הסיקריים, הצדוקים והפרושים, שבא לידי ביטוי עד למלחמת אחים.
מרד בר כוכבא, היה מרד שתוכנן מראש ע"י הנהגה שזכתה לגיבוי מכל העם, שבראשה עמד בר כוכבא כדמות ביצועית ורבי עקיבא כדמות משיחית, וזאת למדים מתוך האגרות שנמצאו בוואדי מורבעת, בהרודיון וכתבים חיצוניים.
שיטת הלחימה שבחרו היהודים לבצע ברומאים, זו לוחמת גרילה וזאת אנו למדים מכתביו של קסיוס דיו: "הם לא העזו לצאת כנגד הרומאים במערכה גלויה בשדה הקרב, אלא שתפסו את העמדות בעלות היתרון במדינה, וביצרום במחילות ובחומות, כדי שיהיו בידיהם מקומות מקלט בשעת הצורך, וגם כדי שיוכלו להתאגד בהסתר מתחת לאדמה. במחילות תת -קרקעיות אלה נקבו, במרחקים שונים, פירים על פני האדמה, כדי שיחדור בעדם האוויר והאור. בתחילה לא נתנו הרומאים את לבם לכל הנעשה, אולם משהפכה כל יהודה כמרקחה [...] שיגר הדריינוס נגדם את טובי מצביאיו"
ואכן בשלב זה של המלחמה הצליחו היהודים לחסל את הלגיון ה-22 של רומא, מעשה שהצריך את הבאתו של גדול מצביאי רומא, מושל בריטניה, על מנת לדכא את המרד.
בראשית מהלכי הלחימה נגד הרומאים, אכן יד היהודים הייתה על העליונה, אך בסופו של יום, הרומאים למדו את מהלכי היהודים, שכן הרומאים אמנם איטיים, אך לוחמים מקצועניים, שנחשבו בעת ההיא לטובים שבצבאות, הם מאתרים את פתחי המחילות ושורפים בזה אחר זה את תושביהם, מדובר על כ-580,000 הרוגים, שהיוו בין חצי לשלושת רבעי מהאוכלוסייה היהודית, ואם לא די בזה, נגזרו על שארית הפליטה גזרות כגון איסור להסמיך רבנים, איסור ללמוד תורה ברבים, איסור מילה, איסור נטילת לולב ומס על כל יהודי באימפריה.
באותה עת מכרו המון יהודים לעבדות, כך שנוצר מצב שמחיר של עבד יהודי היה הזול ביותר.
למרות תוצאות מרד בר כוכבא הנוראיות, היהדות לא נשברת ומעבירה את העולם היהודי לגליל ומשם מוציאה תחת ידה ב-200 את המשנה ע" רבי יהודה הנשיא, ולאחר מכן את התלמוד הירושלמי והניקוד הטבריני.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.