בית הכנסת העתיק בקיסריה
לבית הכנסת העתיק, הממוקם מצפון לגן הלאומי קיסריה, מיוחס המקום שבו התרחשו מהומות בין יהודים לנוכרים, ובכך הוצתה הלהבה שבעקבותיה התחיל המרד הגדול ב-67 נגד הרומאים.
באם אכן זה בית הכנסת מהמאה ה-1 יוסף בן מתתיהו מתאר בספרו, שבזמנו של הנציב הרומי גסיוס פלורוס, ששלט בשנים 66-64 יהודי קיסריה רצו להרחיב את בית הכנסת שלהם ולשם כך ביקשו לקנות עוד חלקה שצמודה לבית הכנסת, שהיתה בבעלותו של נכרי.
על מנת לממש את קניית החלקה, היהודים שילמו כסף לנציב הרומי פלורוס, כדי שיעזור להם, אך הוא לקח את הכסף ויצא אל מחוץ לעיר.
מוסיף מתתיהו ומספר בספרו, שבשבת בבוקר, שעה שהיהודים יצאו מבית הכנסת, הם מצאו בפתח בית הכנסת קערה ובה ציפורים מתות.
ליהודים, המשמעות קשורה לכתוב בספר 'ויקרא' שבו מצוין שמצורע שנרפא מהמחלה צריך להקריב ציפורים: "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע, בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ: וְהוּבָא, אֶל-הַכֹּהֵן. ג וְיָצָא, הַכֹּהֵן, אֶל-מִחוּץ, לַמַּחֲנֶה; וְרָאָה, הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע-הַצָּרַעַת, מִן-הַצָּרוּעַ. ד וְצִוָּה, הַכֹּהֵן, וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי-צִפֳּרִים חַיּוֹת, טְהֹרוֹת; וְעֵץ אֶרֶז, וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב. ה וְצִוָּה, הַכֹּהֵן, וְשָׁחַט, אֶת-הַצִּפּוֹר הָאֶחָת--אֶל-כְּלִי-חֶרֶשׂ, עַל-מַיִם חַיִּים. ו אֶת-הַצִּפֹּר הַחַיָּה יִקַּח אֹתָהּ, וְאֶת-עֵץ הָאֶרֶז וְאֶת-שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֶת-הָאֵזֹב; וְטָבַל אוֹתָם וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה, בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחֻטָה, עַל, הַמַּיִם הַחַיִּים. ז וְהִזָּה, עַל הַמִּטַּהֵר מִן-הַצָּרַעַת--שֶׁבַע פְּעָמִים; וְטִהֲרוֹ, וְשִׁלַּח אֶת-הַצִּפֹּר הַחַיָּה עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה"
הנכרים, שהכירו לבטח את משמעות הפסוקים, הם שהניחו את הכלי עם הציפורים, וזאת כדי להציג את היהודים כמצורעים, לבזותם ולקבע אותם כמנודים מהקהילה, כדרך שנעשה בדרך כלל למצורעים.
האירוע גרם להתלקחות ושפיכות דמים, והיה בין האירועים הבולטים שגרמו לפרוץ המרד.
חשיפת האתר החלה בתקופת המנדט הבריטי, עת התחילו לחשוף פריטים שונים באתר ביניהם כותרות קורינתיות ועליהן מנורות שמהוות בדרך כלל סימן שמדובר בכותרת של בית כנסת.
במהלך השנים שלאחר מכן, חפרו באתר: יעקב אורי, מיכאל אבי יונה ואהוד נצר, שחשפו פריטים בעלי אופי יהודי מובהק ובנוסף חשפו שכבות מחמש תקופות, כאשר הקדומה ביותר היא התקופה הלניסטית.
השרידים שנחשפו, לא הוו ראיה חד משמעית שהם שרידים של בית הכנסת מהמאה ה-1 כי מעליו, חשפו מבנה ציבורי מהתקופה הרומית מאוחרת/ ביזנטית, שבו יש הקשר ברור יותר להיותו בית כנסת, זהו מבנה מלבני בציר צפון דרום, כניסה ממזרח, כלומר מבנה רוחבי שדרכו נכנסים מקיר האורך ופונים דרומה לצורך התפילה.
כמו כן נחשפו עוד פריטים וכתובות, כמו חלקי סורג עם ציורים של מנורה, שופר, לולב וכתובת עליה חרוט: 'ברילוס הארכיסינגוגוס דה-פרונטיסטס'.
השם ברילוס מוכר כשם של יהודי, שהיה כפי הנראה ראש בית הכנסת.
הכתובת שנחשפה נמצאת במוזיאון בשדות ים.
בנוסף, נחשפו שלושה שברים, שרידים של לוח, שמציג חלקית את רשימת 24 משפחות הכוהנים שכל אחד מהם ,כיהן משמרת של שבועיים בשנה במקדש.
לפי הממצאים שנחשפו, אפשר להסיק בוודאות שהיה באתר בית כנסת בתקופה הרומית מאוחרת/ביזנטית, וההשערה היא שיתכן מאד, שגם בתקופת הנציבים עמד באתר בית הכנסת הקדום, עליו כתב יוספיוס בספרו.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.