בית ג'מאל
במתחם בית ג'ימאל קיימים שני מנזרים הצמודים זה לזה: מנזר גברים המזוהה עם הזרם הסלזיאנית ומנזר נשים המזוהה עם האחיות בית לחם.
המסדר הסלזיאנית, הנקרא ע"ש פרנסיס דה-סאל, שהיה תיאולוג צרפתי קתולי, שחי במאה ה-17, הוקם במאה ה-19 בצפון איטליה, מאופיין בזה שחניכי המסדר, בגמר תקופת החניכות שלהם, נשבעים לנזירות ועוברים גם הסמכה לכמורה ולכן כל נזיר במסדר הסלזיאנית נקרא אב.
מטרת המסדר היא להקנות חינוך לצעירים ולכן פעילותם מתבטאת בהקמת בתיה"ס מסוגים שונים ברחבי העולם.
בישראל יש למסדר הסלזיאנית בי"ס תיכון בנצרת, בי"ס חקלאי בירושלים וגם בבית ג'מאל היה בי"ס שהוקם ב-1873 אך ניסגר ב-1948
כיום המנזר והכנסייה עדיין מתפקדים, אך הנזירים בעצם לא ממלאים את ייעודם כמורים ורק מקיימים מחנות קיץ לילדים ערבים נוצריים, ושאר ימות השנה הם עסוקים בשטחי חקלאות שלהם, בהם הם מגדלים גפנים עבור תעשיית היין שברשותם.
שם המנזר נושא את שמו של סטפנוס הקדוש, שהיה מהמאמינים המוקדמים של ישוע ואחד מ-7 אנשים שהוסמכו להיות דיאקונים-שמשים בקודש, בקהילה היהודית נוצרית בירושלים בראשית דרכה.
בגלל אשמה בדברי תוכחה נגד התורה, סטפנוס הובא למשפט בירושלים, ובמהלכו אספסוף יהודי זועם, התנפל עליו וסקל אותו באבנים למוות.
סטפנוס נחשב לפרוטו-מרטיר הראשון, שבמותו העיד על אמונתו בדרכו של ישוע. משערים שזה קרה כשנתיים אחרי צליבתו של ישו.
במסורת הנוצרית מסופר על כומר בשם לוסיאן, שחי בתקופה הביזנטית והתגורר בכפר גמלא שבשפלת יהודה, שבחלומו בא אליו רבן גמליאל הזקן וסיפר לו שבעברו, הוא היה גר בכפר גמלא וכי על שמו נקרא הכפר, ועוד הוסיף שליד ביתו יש קבר ובו טמונות גלוסקמאות של 4 אנשים, אחד שלו עצמו, אחד של בנו, אחד של סטפנוס ואחד של נקדימון.
רבן גמליאל הזקן, הוא הנכד של הלל הזקן, וסבא של רבן גמליאל דיבנה, שהיה נשיא הסנהדרין.
כאשר לוסיאן התעורר מחלומו, הוא לא האמין לפשר החלום ולא עשה מאומה, רק לאחר 3 פעמים שהחלום חזר על עצמו, יצא לוסיאן לחפש את הקבר ואכן מצא ליד שער הכפר קבר ובתוכו 4 גלוסקמאות.
ע"פ המסורת, אכן בגלוסקמה אחת מתוך ה-4 שהיו בקבר, נמצאו עצמותיו של סטפנוס שנמסרו ב-439 לבישוף של ירושלים והוא העביר אותם לכנסייה שבנתה אבדוקיה אשת הקיסר תאודוסיוס, במקום שלפי המסורת הנוצרית, התרחשה הסקילה על סטפנוס.
כיום בנויה על שרידי אותה כנסייה, כנסיית סנט אטיין.
בשנת 1916 שעה שילדים ששחקו בחצר ביה"ס בבית ג'מאל, הם מצאו אבני פסיפס קטנות מפוזרות על הקרקע, חשיפה שהנביעה הזמנתם של ארכאולוגים לחפור באתר והם אכן חשפו שרידי בזיליקה קטנה ומפוארת עם פסיפסים, שתוארכה למאה ה-5
מתחת לבזיליקה נחשפה מערת קבורה, והיות והכפר נקרא בית ג'ימאל, ועל אחד הפסיפסים שנחשפו היה מצויר צלב אדום, שמסמל מרטיר, קישרו בין מקום האתר לספור מהתקופה הביזנטית, על מציאת קברו של סטפנוס ע"י הכומר לוסיאן.
הכנסייה החדשה, שהוקמה ב-1932 היא למעשה שיחזור של הבזיליקה הביזנטית הקדומה והיא אף ממוקמת על אותו תוואי ואותם עמודים מקוריים של הכנסייה הקדומה.
קירות הכנסייה המכוסים בציורים על חיי סטפנוס, נראים כמו פסיפסים, אך למעשה הם ציורי צבע, שנותנות תחושה של מוצג פסיפס.
בכנסייה בבית ג'מאל מנציחים את קברו הזמני של המרטיר סטפנוס, ואילו בירושלים בכנסייה סנט אטיין, מנציחים את מקום סקילתו.
אין שום הוכחה שספור החלום של לוסיאן אכן באמת קרה, אך זו המסורת הביזנטית שהתפתחה, ולכן מגיעים לכנסייה עולי רגל מכל הזרמים, מלבד הצליינים הפרנסיסקנים.
ציור של ספינה המצויר על קיר הכנסייה, מרמז את הכנסייה כתיבת נח שרק מי ששוהה בתוכה יינצל ובכך יגיע לגאולה.
מנזר הנשים שבמתחם בית ג'מאל, הוקם ב-1988 על נחלתם של הנזירים הסלזיאנים, שייך למסדר האחיות בית-לחם, שהוכר רשמית ע"י הכנסייה הקתולית ב-1981
מטרת המסדר הייתה לאפשר לנזירות חיי תפילה והתבוננות רוחנית, על מנת להתקרב קרוב ככל האפשר לחיק האלוהים.
אורח חייהן של הנזירות שבבית ג'מאל היא חיי לאורה, שזו צורת חיים של קהילה המתבודדת רוב ימי השבוע ורק בסופי שבועהן נפגשות לתפילה משותפת.
התבודדות היא תופעה נפוצה בעיקר בנצרות המזרחית ולא במערבית. הנזירות במערב היא בעיקר שיתופית - קוינוביום
בבית ג'מאל, הלאורה הינה הוויה של נזירות קתוליות צרפתיות, שחזרו לצורתה המזרחית הקדומה של חיי לאורה, שבאה לידי ביטוי בכך שלנזירות יש תאים קטנים עם גינה קטנה שסגורה בקירות, המסתירים את המרחב הפתוח.
רוב היום הנזירות נמצאות בחדרן, אוכלות, לומדות ומתפללות לבדן ובין לבין הן עושות עבודות קרמיקה, איקונות ואף מייצרות דבש ושוקולד.
הנזירות נפגשות כל בוקר לתפילה משותפת בכנסייה, כאשר לכל אחת מהן יש בכנסייה תא פרטי.
וכל יום בשעה 17:00 הן נפגשות בכנסייה, ועורכות תפילה ומיסה משותפת, שמנוהל ע"י כומר, שמגיע במיוחד לערוך את המיסה וזאת משום שנשים לא מותרות לערוך מיסה.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.