מרפסת ים המלח
מצפה יריחו הוקם ב-1979 כיישוב מעורב דתי חילוני, אך בעקבות חיכוכים בישוב בנושא הדת, התושבים החילונים עזבו את הישוב והקימו את הישוב ורד יריחו הסמוך למצפה יריחו.
מצפה יריחו, נשאר כישוב דתי לחלוטין, ונמצא לאחרונה בתנופת בנייה גדולה בסביבה המשקיפה על נוף מדהים
מ'מרפסת ים המלח' מתצפתים על 'מוצב דיה', המזוהה באנטנות הממוקמות בו, על פסגת הר הקרנטל, הוא הר הפיתוי לפי הברית החדשה ועליו 'מצודת דוק' החשמונאית, על 'מצודת קיפרוס' הנושאת את שמה של אם הורדוס, הממוקמת על גבעה באמצע העיר יריחו, על הישוב 'ורד יריחו' המוקף בירוק, על והישוב 'בית הערבה' השוכן מדרום לעיר יריחו ועל בקעת יריחו שהיא החלק הדרומי של בקעת הירדן, בקצה התחתון של ואדי קלט.
ליריחו יש שלושה מקורות מים: ואדי קלט והמעינות שלו, מעין אלישע (עין א-סולטן) ומעינות נערן (בכפר נועיימה).
יריחו מהווה צומת מעבר על נהר הירדן, וזאת באמצעות גשר אלנבי וגשר עבדאללה, שנכון לתקופתנו הוא הרוס, והיה מעבר חשוב גם בעת העתיקה.
כמו כן יריחו מהווה צומת דרכים בין הדרך צפון-דרום שלאורך הבקע, והדרך מזרח-מערב בין עמאן לעזה ולים התיכון.
מבחינה היסטורית, יריחו שימשה תמיד כשער הכניסה לארץ ישראל:
בתקופת ההתנחלות, יהושע בן נון נכנס לארץ דרך יריחו, וזו העיר הראשונה שהוא כבש.
בתקופה היוונית, בכחידס תפס את יריחו כנקודה ראשונה שלו בארץ, בהתמודדות מול מרד המכבים.
בתקופה הרומית, פומפיוס החל את מסע כיבושיו בארץ ב-63 לפנה"ס, בכיבוש יריחו.
טיטוס שהגיע ב-70 לספירה לארץ, כבש קודם כל את יריחו ורק אז הגיע לירושלים.
במדרש רבא לספר במדבר נכתב: "כשבא יהושע להילחם ביריחו, נתכנסו ליריחו 7 אומות. וכי 7 אומות היו בעלי יריחו? אמר ר' שמואל בר נחמני: יריחו היא מנעולה של ארץ ישראל. אם נכבשה יריחו מיד כל הארץ נכבשת."
בברית החדשה מוזכרת יריחו במספר אירועים מרכזיים בחייו של ישוע:
הטבלת ישוע במימי הירדן, בסמוך ליריחו ע"י יוחנן המטביל, ובכך מתחיל ישוע את דרכו כמשיח.
הפיתוי בהר הקרנטל הסמוך ליריחו, מקום בו ישוע עומד בפני שלושה פיתויים ויכול להם.
זכאי המוכס, שזיהה את ישוע ממרומי עץ השקמה ותרם את כל רכושו לטובת עניי העיר.
נס שני העיוורים ביריחו, שזיהו שהוא המשיח, לפני כל ההמון, ואז ישוע נוגע בהם ובכך ריפא אותם מעיוורונם.
אחרי ימי בית שני, העיר יריחו הפכה לכפר עלוב, שעד המאה ה-19 היו בה כמה עשרות
בתים בלבד ואוכלוסיה שמנתה בקושי כ-200 תושבים.
לקראת סוף המאה ה-19 הסולטן העות'מני קנה את המקום לעצמו.
בתחילת המאה ה-20, בעקבות שלטון המנדט, יריחו הפכה שוב לעיר מרכזית, ולצומת מרכזית לעבר הירדן.
באותה תקופה החל גם המחקר הארכיאולוגי, עת חיפשו את יריחו העתיקה וחומותיה ע"י החוקרים הבריטיםשאכן חשפוהרבה ממצאים.
במהלך שנת 1948 יריחו התמלאה בפליטים מגב ההר ומירושלים, וכיום היא מוקפת בשלושה מחנות פליטים: הדרומי - עכבה ג'עבר, המרכזי - עין א-סולטן והצפוני - נועיימה.
אחרי ששת הימים ב-1967 נוספה עוד אוכלוסייה ואז החלה גם תיירות ישראלית ותיירות חוץ, שגרמה להתפתחות העיר, שכיום מאכלסת כ-40,000 נפש שרובם מוסלמים, כאשר מתוכם כ-15,000 פליטים במחנות.
כ-20% מהבתים ביריחו, הם וילות מפוארות של עשירי הגדה, שנבנו כבתי נופש לחורף וזאת בגלל המחיר הזול יחסי לקנות ולבנות בעיר.
אתרי התיירות ביריחו וסביבתה כיום הם:
תל יריחו (תל א-סולטן) הנמצא במערב העיר, המוגדר כשרידי העיר העתיקה ביותר בעולם.
המגדל הניאוליתי העגול המתוארך ל-9,500 לפנה"ס הוא הממצא העתיק ביותר בתל.
עין א-סולטן - מעין אלישע, מקור המים המרכזי של העיר כיום.
מרכז מבקרים חדש שליד מעין מעין אלישע וממנו עולה רכבל אל מנזר הקרנטל.
מנזר קרנטל, המערה שבה ישב ישוע וצם 40 יום ולילה, והסלע שלפי המסורת עליו ישב ישוע כשהמלאך ניסה אותו בפיתוי הראשון. המנזר שייך לכנסיה יוונית אורתודוקסית.
ארמון הישאם - חירבת אל-מפג'אר, ארמון אומאיי מפואר מהמאה ה-8 שנחרב ברעידת אדמה ב-749.
בית הכנסת של יריחו, הממוקם במובלעת שטח C שנמצאת בתוך שטח A.
ביתו של זכאי המוכס הנמצא בכנסייה הקופטית.
עץ השקמה המצוי במוזיאון לתולדות יריחו, ליד מרכז העיר, שבנתה הכנסייה הרוסית.
בית הכנסת נערן, הממוקם בצפון מערב העיר, בקצה מחנה הפליטים נועיימה, שבו נחשף פסיפס מרשים.
ארמונות החשמונאים הנמצאים בשטח C כאשר הדרך הנוחה להגיע אליהם הוא ברגל לאורך ואדי קלט, ולחזור משם חזרה רגלית ובכך להימנע להיכנס לשטח A
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.