אנדרטת יד לי"ד
התנועה הציונית התבססה על הרעיון שאם העם היהודי יישאר בגלות, סופו בקטסטרופה ואכן בעקבות כל אירוע אנטישמי או פוגרום, הציונות הלכה וגברה שבאה לידי ביטוי בגלי העליות לא"י:
בעקבות פרעות הסופות בנגב, באה העלייה הראשונה בשנים 1903-1882
בעקבות פרעות קישינב, באה העלייה ה-2 בשנים 1918-1904
בעקבות הפוגרומים של המהפכה הבולשביקית, באה העלייה ה-3 בשנים 1923-1919
בעקבות הגזרות של גרייבסקי בפולין, באה העלייה ה-4 בשנים 1932-1924
ובעקבות עליית הנאצים לשלטון, באה העלייה ה-5 בשנים 1938-1933
לאחר מלחמת העולם ה-2 ממשלת הלייבור בבריטניה החריפה את אכיפת הספר הלבן שתחם את מספר העולים לא"י דווקא כשהעם היהודי היה כלאחר ייאוש בעקבות השואה ולכן היה חייב במדינה.
כנגד גזרות הספר הלבן, הכריז הישוב היהודי באותה עת על מרד כנגד המנדט הבריטי, שבו השתתפו כול שלושת המחתרות: ההגנה, אצ"ל ולח"י.
לתיאום פעילויות בין שלושת המחתרות, הוקמה ועדה בשם 'ועדת X' שנועדה לפגוע בתשתיות השלטון הבריטי בארץ וזאת מבלי לפגוע בחייו של אף חייל בריטי.
ב'וועדת X' הוחלט שמחתרת האצ"ל תקבל אחריות לפיצוץ מסילות הברזל, מחתרת לח"י יתקבל אחריות לפיצוץ תשתיות יצור ואילו 'ההגנה' תיזום משימות שיתבטאו בארגון ההעפלה, התחמשות, פעולות מבצעיות והקמת יישובים כדוגמת המצפים בגליל, 11 נקודות בנגב.
גולת הכותרת של תנועת המרי הייתה במה שכונה בשם 'ליל הגשרים' ב-16.6.46 פעילות שהתבטאה בפיצוץ 11 גשרים בגבולות הארץ ע"י הפלמ"ח.
ההכנה המוקדמת לקראת פיצוץ הגשרים, כללה סיור באתרים, בדיקת עובי קורות הגשרים ובמקביל במפקדה תכננו וביצעו תרגולים עם כוחות הלחימה.
במועד שנקבע יצאו כל חוליות החבלנים לכיוון 11 הגשרים שהתפרסו בכל שטח א"י ממצרים בדרום ועד גבול לבנון וסוריה בצפון.
שניים מהגשרים המיועדים לפיצוץ היו שני הגשרים על נחל כזיב: גשר הכביש וגשר הרכבת, שלצורך פיצוצם התפלג הכוח לכוח רתק שחסם את הכביש כדי למנוע מהבריטים להגיע וכוח עיקרי של חבלנים.
מפקד הפעולה בגשר כזיב היה נחמיה שיין והוא שהוביל את 13 החבלנים לשני הגשרים כאשר השעה 23:00 היה מועד פיצוצם של כל החוליות האחרות ביעדם.
במועד הנתון, החלה תנועת הכוח למתחם גשר אכזיב, אך לרוע מזלם החוליה נחשפה ומיד נפתחה עליהם אש שפגעה במספר לוחמים, אך נושאי המטענים שלא נפגעו, המשיכו בדרכם לביצוע פיצוץ הגשר.
בעת שכוח הרתוק נמצא בעמדתו, נשמע לפתע פיצוץ אדיר קרוב לשעה 23:00 מאזור גשר הרכבת ומכך היה ניתן היה להבין שהגשרים אכן פוצצו והחבלנים מיד יחברו לשאר חברי החוליה.
אך בפועל כוח החבלנים בושש להגיע ועקב עוצמת הירי שהומטרה על החוליה, ניתנה הוראת נסיגה לשאר הכוח, שתחת אש צולבת הצליח לחלץ את כל הנפגעים מראשית ההתקלות באויב ולנוע ליעד בהתאם לתוכנית הנסיגה וזאת ללא חוליית החבלנים.
בשלב זה הייתה ההנחה שהחולית המחבלים תחלץ את עצמה ותגיע גם היא לנקודת המפגש.
בבוקר שלמחרת, הבריטים שהגיעו לאתר, סרקו את השטח ומצאו שגשר הרכבת נפגע ואילו גשר הכביש שלם ובשטח חלקי גופות ובגדים מגואלים בדם.
עד היום לא ידוע מה בדיוק גרם לפיצוץ בטרם עת, אפשר שתקלה במטענים או כתוצאה מירי של הערבים שפגע באחד המטענים.
ע"פ התוכנית, כל 9 הגשרים האחרים פוצצו בהצלחה ולבריטים היה ברור מי ביצע הפעולה וכתגובה כל אנשי הפלמ"ח ירדו למחתרת.
עוד באותו יום, חברה קדישא נקראה ע"י הבריטים לבוא ולאסוף שרידי הגופות שנקברו בחשאי בקבר אחים בבית הקברות בחיפה.
ב-1968 לבקשת המשפחות, פתחו את קבר האחים בחיפה והביאו את שרידי הגופות לאתר לקבורה בקבר אחים חדש ומעוצב.
ב-2003 קבר האחים נפתח מחדש וזאת משום שנמצאו עוד שרידי גופות מליל הפיצוץ בישוב מצובה והובאו לקבורה עם שאר חבריהם לקרב.
בין 14 חללי פיצוץ גשר כזיב, היה גם יחיעם וייץ בנו של יוסף וייץ מראשי הקק"ל שמקום קבורתו בהר הזיתים ולהנצחת שמו קיבוץ יחיעם נקרא על שמו.
ליל הגשרים - 16.06.1946
גשר אל חמה - מעל הירמוך ליד חמת גדר.
שני גשרים במטולה - בכביש לצידון ומעל נחל עיון.
שני גשרים בעזה מעל נחל הבשור - כביש ומסילה.
שני גשרים מעל נחל כזיב - כביש ומסילת ברזל.
ארבע גשרים מעל הירדן:
גשר בנות יעקב .
גשר שייך חוסיין - כביש בית שאן אירבייד.
גשר דאמיה - גשר אדם מעל הירדן.
גשר אלנבי - כביש ירושלים עמאן.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.