top of page
תמונת כבביר.jpg
תמונת אחמאדים.jpg

שכונת כבאביר - האחמדים

 

משפחה עודה מכפר נעלין שבשומרון, עזבה לפני כ-170 שנה את כפרם ומתיישבת מעל מעיינות נחל שייח שבכרמל, מקום שגם הנזירים הכרמליתים התיישבו לידו בתקופה הצלבני.

 במהלך השנים הופך הבית הבודד שבכרמל, לכפר מוסלמי שרוב תושבי נושאים את השם עודה וזה הרחק מחיפה של אותם ימים.

 

השם כבאביר שניתן לכפר, נובע מעיסוק תושביו בהפקת סיד בכבשן, שבערבית נקרא כבארה.

 

במהלך התרחבותה של העיר חיפה, הפכה שכונת כבאביר המאוכלסת בכ-2,000 תושבים ערבים, שרובם שייכים לזרם האחמדיים, לחלק מהעיר חיפה.

 

בכבאביר מוקם בית ספר עבור ילדי השכונה ומבנה מפורסם הנראה למרחק, מסגד עם צמד המינרטים.

 

שכונת כבירים שהוקמה בשנות ה-20 של המאה ה-20, על מרקם יהודי, גובלת עם שכונת כבאביר וחווה יחסי שכנות טובים עם תושבי שכונת כבאביר.

 

חיפה מצטיינת במיזוג דתות, זו עיר שגרים בה יהודים, נוצרים ומוסלמים, מכילה גם את זרם האחמדים, מרכז הדת הבהאית, כנסיית הכרמליתים ואת המושבה הטמפלרית הראשונה.

 

המאה ה-19 היא מאה של תמורות בעולם כולו, תקופה שבה מתחוללים שינויים מרחיקי לכת:

המהפכה המדעית והחברתית מגיעות לשיאן, המהפכה הצרפתית, המהפכה התעשייתית שמניבה את רכבות קיטור וספינות קיטור, תחילתה של הציונות, בתרבות בטהובן משנה את כל המוזיקה, בספורט מתחילים לשחק כדורגל וכדורסל, חדירת המעצמות לא"י  ועוד. מתחיל התהליך המכונה היום בשם גלובליזציה.

 

כריאקציה לתהליך החילון שמתרחש במאה ה-19, קמות תנועות דתיות גם בעולם הנוצרי וגם בעולם המוסלמי שרוצות ליישם שינוי באורח חייהם הדתיים.

 

השינוי בנצרות מתבטא בכך, שכל מה שנראה בעת ההיא בעולם, זה ביטוי לתהליך של אחרית הימים כלומר, הגעתו של המשיח. לתופעה הזאת קוראים בשם מילנריאניזם, כלומר מלכות אלף השנים של ישוע, שחלקם מאמינים שתחילתה תהייה בא"י

 

על הרקע הזה קם בהודו ב-1888 אדם מוסלמי בשם אחמד שטוען שיש לחזור לאסלאם

שמבוסס אך ורק על ספר הקוראן.

אחמד טען למשל שהמושג ג'יהאד שבקוראן, לא מכוון למלחמה בסיף, אלא למלחמה של היצר הטוב ברע של המאמין. בנוסף אחמד טען, שהפצת האסלאם בעולם, חייבת להיעשות בדרכי נועם ועם אנשי הספר, כדוגמת היהודים, צריך לנהל אך ורק דיאלוג.

 

סביב אחמד מתקבצים מאמינים וכשהוא הולך לעולמו, תלמידיו רואים בו נביא ובהדרגה מתפתחת עדה שקוראת לעצמה בשם אחמדים, שמתחילה במזרח אסיה ומתפשטת בהדרגה לקצוות עולם.

 

בשנות ה-20 של המאה ה-20 מגיעים שליחי האחמדיה לא"י, עוברים בכפרים הערביים אך הם נדחים בזעם ע"י המוסלמים ורק בכפר כבאביר השליחים מתקבלים במאור פנים ומקבלים עליהם את עקרונות אחמדייה וזאת כנראה עקב היותם שייכים לזרם הסופיים שבאסלאם.

 

האחמדים רואים עצמם כמוסלמים לכל דבר, כיוון שהם מקיימים את כל מצוות האסלאם, אך הממסד המוסלמי לא רואה בהם כמוסלמים משתי סיבות:

סטייה מהעדות ואי קבלת חלק גדול מהחדית'.

 

העדות - השהאדה, קובעת שמוחמד הוא אחרון הנביאים ואילו האחמדים טוענים שאחמד הינו גם נביא ולאו דווקא האחרון.

 

החדית' היא התורה שבע"פ ומהווה חלק בלתי נפרד מההלכה המוסלמית - השריעה. ספר הקוראן מהווה את התורה בכתב.

 

פתווה - פסק הלכה שפורסמה ב-1947 בקהיר ובה נאמר שהאחמדים והבהאים הם מורתד.

מורתד - מוסלמים שיצאו מהאסלאם.

האחמדים ראו בפתווה הזאת עלבון, שכן הם רואים עצמם כמאמיני אסלאם האמתי.

  

בפקיסטן, שבה נמצא מרכז האחמדיים, תומכי האחמדייה הינם נרדפים עד עצם היום הזה.

 

כל תושב בישוב מפריש חלק ממשכורתו לקהילה ובכסף שאספו הם בנו את המסגד בעל משני מינרטים המכיל אולם התפילה, מחרב ומרכז מבקרים המכיל ספרי תרגומים לקוראן.

 

האחמדים מנסים לשמור על ייחודם הקהילתי בקיום קשרי נישואין רק מתוכה ולימוד הילדים בביה"ס משלהם.

קישור למסלול טיול המכיל את האתר.

bottom of page