........................................................................................................
יחידת נוף הכרמל
מבנה רכס הכרמל צורתו כמשולש עם שלושה קודקודיים:
בדרום ההר חוטם הכרמל, בצפונו של ההר ראש הכרמל ובמזרחו קרן הכרמל.
רכס הכרמל מחולק לשלוש רמות גובה:
הכרמל הגבוה כולל את הפסגות רום כרמל שגובה 546 מ', הר אלון שגובהו 516 מ'
וקרן הכרמל - המוחרקה שמתנשאת לגובה של 474 מ'.
הכרמל התיכון מתאפיין בשטח מחורץ ופסגות בולטות, כשהגבוהה מבניהם היא בהר שוקף המתנשאת לגובה של 497 מ'.
הכרמל הנמוך מאופיין ברמה נמוכה בגובה כ-200 מ' מעל פני הים, בבקעות ובשלוחות רחבות.
במפה גאולוגית, רכס הכרמל מסומן בצבע ירוק, שמגדיר את סלעי הגיר והדולומיט ובתוכם לעתים כתמים קטנים בצבע אדום שמגדירים חומר געשי של טוף וסקוריה, שנוצרו בעבר הרחוק בהרי געש תת ימיים.
סלעי הגיר והדולומיט נוצרו בכרמל כמשקעים בים תטיס הקדום והרדוד, שכיסה את המזה"ת לפני כ-100 מיליון שנה.
לרכס כרמל קו גבול בדרום מזרח עם גבעות רמת מנשה המסומנות בצבע צהוב המגדירות את סלעי הקירטון.
רכס הכרמל הוא שלוחה שיוצאת מהרי השומרון השוברת מערבה ועשויה מאותו חומר של שדרת ההר המרכזית.
שדרת ההר המרכזית החלה להתרומם לפני כ-100 מיליון שנה, קרי תקופת קנומן-טורון
מתוך ים תטיס הקדום והרדוד.
לפני כ-75 מיליון שנה, קרי תקופת הסנון, כתוצאה מאירועי אקלים גלובליים, ים תטיס
הפך לים עמוק, שבו שקע סלע הקירטון מעל סלע הגיר ששקע בתקופה קדומה יותר בים הרדוד.
תהליך קימוט שדרת ההר המרכזית שהחל לפני כ-100 מיליון שנה, נעצר לפני כ-30 מיליון שנה.
הפסקת הקימוט של שדרת ההר המרכזית באה לידי ביטוי במרחבי השפלה וברמת מנשה שבהם ההרבדה היא אופקית ומורכבת מסלעי קירטון מהתקופה האאוקני, קרי מלפני כ-30 מיליון שנה.
התרוממות רכס הכרמל החלה אחרי התרוממות שדרת ההר המרכזית וזאת בסוף תקופת הסנון, קרי לפני 60 מיליון שנה ומאז ועד היום, נתון רכס הכרמל לבלייה מרוחות חזקות ומשקעים.
במהלך מיליוני שנים, תהליכי בלייה על רכס הכרמל, הסירו מעליו את רוב שכבות סלעי הקירטון וכיום נשארו רק מעט כתמים קטנים של קירטון בפסגות הגיריות של הכרמל.
בקו המגע בין השוליים של ים תטיס הקדום והרדוד עם זה של הים התיכון העמוק
מתפתחת גאולוגיה המאופיינת לרכס הכרמל.
קונכייה בצורת שופר בשם רודיסט, שהייתה מאד נפוצה על הריף שהיה ממוקם בין שולי ים תטיס הרדוד לקו החיבור עם הים העמוק, היא שיצרה את שקעי קונוס בסלעי הכרמל הנראים כיום, שהינם החורים שבהם שקעו הרודיסטים, בעת שהחל תהליך שבו הריף התאבן יחד עם ההר שלידו.
רכס הכרמל הוא תוצר של התרוממות הריף וקרקעית הים הרדוד, מעל פני השטח
שהמשכו השקוע בתוך הים, נמשך הרחק דרומה.
החולות הלבנים שלמרגלות רכס הכרמל הם תוצרי הבלייה של ריף האלמוגים שהתרומם
בניגוד לחול הזהוב שמדרום לכרמל, שמקורו בקוורץ הגרניט המגיע מיבשת אפריקה דרך הנילוס.
חוטם הכרמל קיבל את שמו מפפירוס אוני, שבו מתאר שר צבאו של סתי, מלך מצרים
ששלט ב-2,300 לפנה"ס, את מסעו לאורך חופי א"י ובהגיעו לאזור הכרמל, כינה בכתביו את ההר בשם אף האיילה.
הכרמל מוזכר בתנ"ך כ-43 פעמים בהקשרים שונים, למשל כסוג של תבואה ואף חז"ל קראו לכרמל בשם כר מלא בתור תבואה.
שמורת הכרמל כוללת 100,000 דונם, שהוכרזו שמורת טבע וזו יחידה אקולוגית שהוכרזה ע"י אונסק"ו כשמורה ביוספרית.
שמורה ביוספרית הינו אזור שמשלב בצורה ייחודית שימור החי והצומח וחיי האדם.
יערות רמת מנשה גם הם הוכרזו כשמורת כרמל.
הצמחייה בכרמל מתאפיינת בחורש ים תיכוני על קרקעות שהתפתחו בהתאם:
על סלע גיר נוצרה טרה-רוסה ועל סלע הקירטון נוצרה רנדזינה.
החורש הים התיכוני ברכס הכרמל מורכב מעצי חרוב, אלון מצוי ואלת המסטיק. על פסגת הרכס צומחים יותר עצי האורן.