שדרת האתרים
מושב כפר יהושע, שהוקם ב-1927 ומשתרע על 9,500 דונם, נקרא ע"ש יהושע חנקין אשר רכש בשנות ה-20 של המאה ה-20 את אדמות עמק יזרעאל, במטרה להקים עליהם יישוביים עבריים.
שדרת האתרים שבמרכז הישוב, מכילה בעיקר את פסיפס קאופמן, אנדרטה לנופלים ומגדל המים הישן.
פסיפס קאופמן
הפסיפס מנציח בצורה גרפית את רשימת היישובים שהאדריכל ריכרד קאופמן תכנן בא"י: שכונות בסגנון 'ערי גנים' בתל אביב ובירושלים, עפולה שהינה העיר העברית המתוכננת הראשונה, וישובים המיועדים לשלל זרמי ההתיישבות שהתגבשו במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 כמו מושב העובדים הראשון נהלל, הקיבוץ הראשון עין חרוד, קבוצת גבע המושבה ג'ידה שהיא רמת ישי ועוד.
ריכרד קאופמן שהיה גדול האדריכלים של המפעל הציוני בא"י במחצית הראשונה של המאה ה-20 נולד בגרמניה ב-1887 והיה בה בעל משרד אדריכלות, נתפס ב-1920 לרעיון הציוני ועלה לארץ, לפי בקשתו של ארתור רופין, שייסד ביפו את המשרד הארצישראלי על מנת ליישם בפועל את הקמת הישובים, בהדגש אדריכלי המיועד לכל זרמי ההתיישבות שקמו בעת ההיא בא"י.
קאופמן הביא לארץ את רעיון 'ערי גנים' שגובשה ע"י אדריכליים אידאולוגיים בערי התעשייה באירופה, עת תושביה גרו במשכנות עוני ונאלצו לעבד מבוקר עד לילה, שהחלו לפתח תפיסות חדשות לתכנון החיים במציאות העירונית-תעשייתית החדשה הזו, וזאת על מנת להקנות לאנשים מידה מסוימת של איכות חיים.
התפיסה מאחורי הסגנון 'ערי גנים' התבטא בהקמת בתים קטנים למשפחות מסביב לערים, שבהם כל בית מוקף במתחם, המיועד לגידול משק חי קטן וגינת ירק, ובכך ליצור סביבה תומכת איכות וגם מייצרת מזון טרי, דבר שלא היה טריוויאלי בעיר.
הרעיון הזה החל באנגליה וגרמניה והגיע לארץ ע"י אדריכלים יהודיים נוספים מאירופה כמו ברוואלד ופטריק גדס שיישם את הסגנון בתל אביב.
מושב נהלל, שמהווה את היצירה הכי מפורסמת של קאופמן, בנוי כמעגל מושלם שבמרכזו החלק השיתופי הכולל את מבני הציבור והשירותים וסביבו מעגל של בתי מגורים שצמוד אליהם משקי העזר לבע"ח וגינות ירק, ולבסוף מעגל חיצוני בו מצויים שדות המיועדים לגידולי שדה.
בשיטה זאת נוצר שוויון בסיסי בין המשפחות, אך כל משפחה יכלה לפתח בחריצותה פיתוח כלכלי נוסף בתוך השטח שלה וכך ליצור הבדלים קטנים בין המשפחות, ומי שחרוץ יותר ירוויח יותר יבול מאותה חלקה.
בקיבוץ, שסגנונן החיים בו שונה מכל זרם אחר, בנויים המשקים, אזור המגורים ומבני הציבור באתרים מופרדים במרחב שטחי הקיבוץ.
השוני התבטא גם בתא המשפחתי, כאשר הבתים לא כללו מטבח וחדרי ילדים, כי חדר האוכל וחדר הילדים היו משותפים, והיוו את הרעיון הבסיסי של החיים בקיבוץ.
אנדרטת 'יד לבנים'
האנדרטה 'יד לבנים' המוצב בשדרת האתרים, הינה פרי יצירתה של בתיה לישנסקי ומהווה אחד מתוך 6 פסלים של לישנסקי, המוצבים ברחבי הארץ שעוסקים בנושא הנצחת הנופלים במערכות ישראל.
בתיה לישנסקי נולדה ב-1900 ברוסיה, כאחות לרחל ינאית בן צבי, עלתה לארץ ב-1910 וממנה הפליגה בשנות ה-20 ללמוד פיסול בברלין ובפריז.
ברוב הפסלים של לישנסקי ניקרת השפעה ברורה של הפסל רודן, שפיסל את הפסל המפורסם 'האדם החושב' שבהם יש הבעת פנים חזקה, כנגד טשטוש מסוים של קווי הגוף, ואמירה ברורה שאי אפשר להחמיץ כשמביטים בפסל.
בתיה לישנסקי הינה פסלת מהאסכולה הציונית החדשה, שטענה שבתנועה הציונית צריך לעסוק גם באומנות ציונית חדשה ולא רק בחקלאות ובנייה.
ואכן, המוטיב המרכזי אצל לישנסקי מבוטא בשני הקטבים של התנועה הציונית: השלח והמחרשה, הבאים לידי ביטוי ברוב יצירותיה, ובכך הפכה לנושאת הדגל של שני הסמלים האלה: יד אחת בחרב המגן ויד אחת במחרשה, בחרמש או במעדר, כלומר איש העמל הוא גם איש המגן, בידו הקדמית מחזיק מגל, ובידו האחורית, המוסתרת מאחורי גבו, נושא את הנשק.
אצל לישנסקי תמיד הגברים והנשים ביחד, ובכך היא מייצגת גם תפיסה פמיניסטית כלומר הנשים הן חלק מהעמל וגם השמירה וההגנה.
הפסל המפורסם ביותר של לישנסקי הוא 'אנדרטת שמירה ועבודה' הממוקם בחצר חולדה ליד בית הרצל, שמנציח את אפרים צ'יזיק, איש ההגנה שנפל ב-1929 בהגנת חולדה וגם בו גברים ונשים יחד, כאשר האקדח והרימון מאחור והמעדר והמחרשה מלפנים והבעה חזקה של הפנים.
בתיה לישנסקי לא התחתנה מעולם ולא ילדה ילדים, היא הייתה סוציאליסטית שהקדישה את כל חייה לאומנות, ומגויסת לרעיון הציוני.
אישה קטנה וצנומה, אך פסלת בחסד עליון שרוב פסליה עשויים מאבן, ולרוב עשויים ממונוליט, כלומר גוש אבן אחד.
בתיה לישנסקי זכתה ב-1985 בפרס ישראל לאומנות וב-1992 נפטרה בשיבה טובה.
מגדל המים
מגדל המים הממוקם בשדרת האתרים נבנה ב-1929 כמו כמעט בכל יישוב בארץ, והפכו בכך לסמלה של ההתיישבות הציונית, תוך הצגת היכולת להשתלט על מקורות המים ברחבי הארץ היבשה.
במלחמת השחרור מגדלי המים הפכו גם לסמל של העמידה מול הפולשים הערביים והיו למעשה הראשונים שאליהם כיוונו הערבים את האש, וזאת כדי לנטרל את מקור המים של היישוב ולגרום לנפילת היישוב.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.