

אנדרטת האריה השואג
אנדרטת האריה השואג, שפוסלה ע"י הפסל אברהם מלניקוב, נחנכה ב-1934 כאתר הנצחה לזכרם של 8 מגיני תל חי, שנפלו על משמרתם ב-1920 במאבקם מול ערבי הסביבה.
פסל האריה השואג, פוסל מסלע קונגלומרט הנקרא גם בשם תלכיד נחלים, המורכב מחלוקי אבן גיר שהצטברו באפיקי נחלים בעידן קדום.
על לוח אבן שבחזית הפסל, חקוק המשפט 'טוב למות בעד ארצנו' ומתחתיו חרותים שמותיהם של שמונת החברים שנהרגו בהגנת הישוב תל חי.
קרב תל חי הפך למיתוס, בגלל היותו הראשון שבו הגנו יהודים על יישובם בנשק מול התקפות הערבים, וזאת בניגוד למקובל עד אז, שבכל התקפה על יישוב יהודי, היהודים היו בורחים ונוטשים את יישובם.
קרב תל חי שהתחולל בי"א באדר 1.3.1920 החל בשיקול דעת מוטעה והסתיים בטרגדיה קשה.
ערב הקרב היו 4 ישובים יהודים באצבע הגליל, מטולה וחמארה שהיו נטושים בעקבות התקפות ערביות, כפר גלעדי ותל-חי שמנו יחד כ-60 איש.
ביום הקרב, הבחין שומר תל חי בכ-250 ערבים מזוינים העולים מהכפר הערבי חלסה (קריית שמונה) לעבר הישוב, ולכן ירה צרור באוויר, כסימן מוסכם לחברי הישוב לעלות לעמדות הגנה.
יוסף טרומפלדור, מפקד תל חי, ששהה באותה שעה בכפר גלעדי, מיהר להגיע לתל חי ושם פגש את כאמל חוסיין.
כאמל חוסיין היה המוכתר הבדואי של חלסה, שהגיע לישוב לחפש קצינים צרפתים, על מנת ולגרשם מהאזור וזאת במטרה להדגיש את כוחו ומנהיגותו במרחב.
כששמע טרומפלדור את מהות הפלישה, הוא נתן לחוסיין רשות להיכנס לישוב ולחפש בו צרפתים, מתוך ידיעה שאין אף צרפתי בתוך הישוב.
במהלך החיפוש, עלה חוסין לעמדה המאוישת ב-5 לוחמים שבהם 2 נשים: שרה צ'יזיק ודבורה דרכלר שהחזיקה בידה אקדח שלוף.
כאמל חוסיין שראה מולו אישה עם אקדח, מחזה שמעולם חזה, ביקש מדבורה להוריד את הנשק, אך היא סירבה בתוקף, ואז כאמל הושיט יד כדי לקחת בכוח את האקדח, פעולה שלוותה ע"י דבורה בצעקה: 'הם לוקחים לי את האקדוח'.
לשמע צעקתה של דבורה ובהיותו בטוח שחוסין מנסה לנטל את הלוחמים מנשקם טרומפלדור נתן פקודת אש, וכך החל הקרב דמים בחצר הישוב, שבמהלכו נהרגו 6 לוחמים, דבורה דרכלר, שרה צ'יז'יק, בנימין מונטר, זאב שַרף, יעקב טוקר ויוסף טרומפלדור, שמילותיו האחרונות 'טוב למות בעד ארצנו' הפכו למשפט נצחי.
שני הרוגים, שניאור שפושניק ואהרון שר, נהרגו מספר שבועות קודם לכן על הגנת תל-חי.
בתום הקרב, שרפו שאר חברי תל חי את מבני הישוב, כדי שלא תיפול בידי הערבים והתפנו לכפר גלעדי.
יוסף טרומפלדור שנולד ברוסיה ב-1890, היה הקצין היהודי המעוטר ביותר בצבא הרוסי ובעת שירותו במלחמת רוסיה יפן הוא איבד את ידו השמאלית, שעה שפגז התפוצץ לידו.
לאחר 3 חודשי החלמה טרומפלדור חזר לחטיבתו ובמהלך לחימתה נפל בשבי היפני. בהיותו בשבי, הפך טרומפלדור למנהיגם של כ-500 לוחמים יהודים להם הטיף לעלות לארץ ישראל ולהקים בה יישובים.
טרומפלדור עלה לארץ ב-1912 והתיישב חוות מגדל ליד הכנרת, לאחר מכן עבר לדגניה ולאחר מכן רצה להקים יחד עם ז'בוטינסקי, גדוד יהודי לוחם, במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם ה-1 אך נאלץ להסתפק בהקמת גדוד נהגי הפרדות, שהיה גדוד לוגיסטי ולא לוחם.
בעקבות מפגשו של טרומפלדור ב-1919 עם חבר כפר גלעדי, ישראל שוחט, הוא עלה לגליל העליון והחל לארגן את מערך ההגנה ובכך מצא בין חבריה את ייעודו בהתיישבות הארץ.
בית הקברות הסמוך לאנדרטת האריה השואג, כולל את חלקת הקברים של לוחמי ארגון 'השומר' שרובם הגדול קבור באתר, ומי שלא קבור בו, מונצח שמו על מצבה.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.