מצודת כ"ח
מצודת כ"ח הנקראת גם בשם מצודת נבי יושע, היוותה בתקופת המנדט חלק מקו הגנה בגבול הצפון, מנציחה את שמם של 28 הלוחמים שנפלו לכיבושה במלחמת העצמאות.
הרקע לבניית המצודה הינה תולדה של המרד הערבי הגדול בשנים 1939-1936 שנבע מהטענה הערבית, שהבריטים משקיעים ברכבות ולא בדרכים, שהיו הכרחיות לערבים שגרו ברובם בהרי יהודה, שומרון והגליל, ולטענתם המנדט הבריטי הינו שלטון אנטי ערבי ופרו יהודי.
לצורך הבטחת היישובים בצפון בתקופת המנדט הבריטי, הוקמה גדר ביטחון שאמורה הייתה להוות מכשול ובכך לנתק את נתיבי הכניסה והבריחה של הערבים.
כתוספת לגדר הביטחון הוקמו לאורך כביש הצפון 5 מצודות: באסה (מושב יערה), תרביחה (שומרה), סאסא, צלאחה (אביבים) ונבי יושע, שתי מצודות נוספות הוקמו על הכביש העורפי בין מג'דל כרום לבפראדייה (מושב שפר).
את תצורת המצודות לאכיפת החוק, הציע טיגארט ב-1939 כאשר הקו שהנחה אותו היה שיש צורך לבנות ברחבי הארץ תחנות משטרה שבהן יגורו השוטרים וזאת על מנת לבודדם מהאוכלוסייה הערבית, וליישום המלצות, נבנו במשך 4 שנים 55 תחנות משטרה שממוקמות עד היום בלא מעט צמתים, שאותן בנתה מע"צ סולל בונה.
בטרם ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, צומת ישע היוותה נקודה אסטרטגית, בהיותה שולטת על המרחב בין יישובי העמק הערבי לבין יישובי הרכס היהודים.
ושכך, ההחלטה להעביר את המצודה, עם תום המנדט הבריטי, לידי הערבים, מתוך נימוק שהם מהווים רוב במרחב הצפוני, הצריכה החלטה לכבוש את המצודה, שליישומה היה צורך ב-3 ניסיונות כיבוש.
ניסיון ראשון לכיבוש המצודה נעשה ב-15.04.48 ע"י כוח פלוגתי, שיצא מחולתה באוטובוסים וכלים משוריינים והיותו במעלה הדרך המתפתלת למצודה, נתקע באחד העיקולים ובמהלך היחלצותו נחשף לערבים במצודה, שפתחו מיד באש לעבר הכוח שמתחתם, מטח אש שגרם ל-4 הרוגים ואי יכולת להתקדם ליעד, ולכן ניתנת פקודת נסיגה מביצוע כיבוש המצודה.
ניסיון שני לכיבוש המצודה נעשה ב-20.04.48 ע"י הפלמ"ח, כאשר כוח אחד שבו היה מיועד לפוצץ פתח בקיר המצודה ולהיכנס דרכו על מנת לכבושה, בעוד שכוח שני היה מיועד לשמש כוח הטעיה ורתק, וזאת על מנת לאפשר לכוח הפריצה להתקדם בחשאי במעלה ההר עד לקיר המצודה.
במהלך התקדמות הכוח הפורץ במעלה הדרך, נתקלו לוחמיו במערכת גדרות תיל מסובכת שגרמה לעיכוב והיה חשש מכניסה לאור יום ולכן, בניגוד לתוכנית המקורית, הפעיל הכוח מטען נפץ המיועד לפרוץ מעבר בגדרות ובכך לאפשר לכוח החבלנים, להתקדם לעבר קיר המצודה על מנת ליישם את תוכנית פריצת הקיר עבור חוליות הפורצים שהמתינה מאחוריו.
אך עם הפעלת מטען נפץ לפריצת הגדרות, נחשף הכוח לעיני הערבים במצודה, שהתחילו לירות באש צולבת על הכוח, שהצליח אמנם להגיע לקיר המצודה אך ניסה ללא הצלחה להצמיד את מטען הנפץ לקיר על מבנה רעוע של אבנים, וזאת מסיבה שדרגש הגבהה שעליו היו אמורים החבלנים להניח את המטען, אבד במהלך ההתקדמות בין גדרות התיל.
כל אותו עת הכוח הצמוד לקיר, נמצא תחת אש צולבת מלווה בזריקת רימונים, הגורמים להרג ופציעה רבים בקרב הלוחמים ועם אור ראשון נחשף גם כוח הרתק, הנמצא בשטחים נחותים, לאש צולבת מהמצודה, מצב שללא ברירה, ניתנת פקודת נסיגה, שבמהלכה הלא מאורגן, מתבצעים מעשי הגבורה של אחוות לוחמים ורעות תחת אש.
כאשר ראשוני הלוחמים הגיעו כבודדים או בזוגות לנקודת היציאה בג'חולה שליד צומת כ"ח, התבהרה התמונה וגודל האסון, הייתה זאת פעולה שבה נהרגו 22 לוחמים, כאשר 19 גופות עדין נותרו מוטלות בשטח ללא יכולת חילוץ, עד לכיבוש המצודה כעבור חודש, ואז הן מובאות לקבר אחים ברחבת המצודה.
יזהר ערמוני בן ה-19 שהיה מקלען בכוח הפורץ ונהרג תוך גילוי גבורה, קיבל על כך את אות גיבור ישראל,שהיה אחד מה-12 שהוענקו במלחמת תש"ח.
ניסיון שלישי לכיבוש המצודה נעשה ב-15.05.48 במסגרת 'מבצע יפתח' שבו תוכנן לתקוף את המצודה עם כוח פלמ"ח בסיוע תותחי 20 מ"מ ובדומה לניסיון השני, גם הפעם יצא כוח פריצה עם מטעני נפץ לפריצת פתח בקיר המצודה והתקדם בחסות ההפגזה שנורתה מכוח הרתק, אך גם הפעם עיבוי הגדרות סביב המצודה לא אפשר התקדמות הכוח ולכן נאלץ היה להשתמש במטעני הנפץ שהיו מיועדים לפיצוץ הקיר, פעולה שלא השאירה בידי הכוח חומרי נפץ נוספים לביצוע הפריצה בקיר.
אך בניגוד לפעילות הקודמת, הוחלט הפעם להסיג מעט את חוליות הפריצה מהמצודה ובכך להימנע מנפגעים ובמקביל לשמור במהלך היום על קשר עין ואש על הגדרות, כך שהערבים במצודה לא יוכלו לסגור את הפרצה בגדר שהושגה בלילה.
בלילה שלמחרת התחדשה ההפגזה על המצודה ואף בוצעו שני יעפי הפצצה מהאוויר שפגעו בחצר הפנימית של המצודה, פעולות שכנראה הייתה להם השפעה מוראלית שלילית על הערבים, כי מיד לאחר מכן נצפו רכבים רבים יוצאים מהמצודה, וכדי להימנע מנפגעים לא נשלח במהלך הלילה אף כוח לצפות לפשר התנועה הערה במצודה, ורק עם אור ראשון נצפה שער הכניסה למצודה שהינו פתוח.
לאחר בדיקת חבלן את אזור השער ונטרול חבית עם 40 ק"ג חומר נפץ, נכנסו הלוחמים לתוך המצודה והשתלטותו על כל אגפיה מבלי שנדרשו להפעיל כוח אש.
האנדרטה שעל קבר האחים של 19 לוחמים, תוכננה על ידי האדריכלים ביטוש ואיקה קומפורטי והיא מנציחה את 28 החללים שנפלו בכיבוש המצודה וחלל נוסף שהינו אח של אחד הנופלים, שנפל אף הוא בקרב אחר במהלך מלחמת העצמאות.
מבנה המצודה משמש כיום כבסיס של משמר הגבול ותבניתו מהווה את סמל החייל.
המצודה מופיעה על בול דואר שהוציא דואר ישראל בשנת 1951, לרגל יום העצמאות ה-3 של מדינת ישראל ונושא את הכיתוב 'מצודת ישע'
באפריל 2014 נפתח בצמוד במצודה מוזיאון הרעות מייסודו של יהודה דקל, המציג את סיפור מורשת הקרב לכיבושה, כחלק מפרויקט מורשת לאומית.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.
קישור לאתר מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
קישור לאתר בית מורשת משטרת ישראל