אלוני אבא
הישוב אלוני אבא, שנקרא במקור בשם וולדהיים-נווה יער, הוקם ב-1907 ע"י בני הדור השני של תנועת הטמפלרים הגרמנית ונינטש לאחר גירוש תושביו ע"י השלטון הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה, בהיותם מוגדרים כנתיני אויב.
במהלך 1951 הוסב שם הישוב לאלוני אבא, שם המרמז על הריכוז הגדול של עצי האלון שבמרחב ומנציח את שמו של הצנחן אבא ברדיצ'ב שנפל במהלך פעילותו בשטחי גרמניה הנאצית.
ראשיתה של תנועת הטמפלרים החלה בשנות ה-80 של המאה ה-19 עת תאולוג גרמני בשם כריסטוף הופמן שהיה נוצרי משיחי, שהאמין שבשנת המילניום המתקרבת, יבוא המשיח ולמען אימות הגעתו יש צורך בתהליכי התיישבות בארץ ישראל.
לשם מימוש אמונתו החל לגבש קבוצה שהלכה ונהרה אחריו כי רעיונותיו קסמו להם. המוטו של הופמן נבע מהפסוק בברית החדשה "הלא ידעתם כי אתם משכן האלוהים ורוח אלוהים שוכן בתווכיכם איש כי ישחית את משכן האלוהים ישחיתהו כי משכן האלוהים קדוש הוא והמשכן ההוא אתם הם" ולכן תומכי הרעיון נקראים טמפה גזלשפט-טמפלרי ובעברית ארגון המקדש, כלומר בכל אחד ואחד יש את המקדש, ולכן אין צורך בכנסייה כגורם מתווך לאל.
לקראת ההתארגנות הראשונית בא"י, הם שלחו ב-1865 כוח חלוץ שהגיעה לתל שימרון שבעמק יזרעאל, אך שם כולם נפטרו כעבור זמן קצר ממחלת מלריה.
קבוצה שנייה בראשותו של הופמן הגיעה לחיפה ב-1868 שמנתה אנשים בעלי ממון, בעלי מקצוע ויכולות חקלאיות שאמורים היו לתרום להישרדות קבוצה והתפתחותה.
הקבוצה מתיישבת בחיפה ומקימה בה את המושבה הגרמנית, אך כעבור זמן קצר פרץ סכסוך בין מנהיגי הקבוצה וחלקם עברו להתיישב על שירידי המושבה האמריקאית שביפו שננטשה, עת אנשיה שבו לאמריקה.
ובהמשך דרכם בנו הטמפלרים עוד מושבה גרמנית בירושלים ובשרונה שבת"א ועוד 3 מושבות בת: וילהלמה (בני עטרות) ולדהיים (אלוני אבא) ובית לחם הגלילית.
שהסתבר לטמפלרים שמשיח לא בא, חלק מבני הדור השני, שהם אלו שהקימו את וולדהיים, זנחו את תורת אבותיהם ובנו כנסייה בניגוד לקבוצה הטמפלרית הסמוכה ליישובם, שבנו בבית לחם מבנה המוגדר בית עם.
הכנסייה הטמפלרית בוולדהיים מאוד מיוחדת ומיועדת לשימור, מתרומות המגיעות מגרמנייה.
אחרי מלה"ע ה-1 השלטון הבריטי מפנה את הטמפלרים למצרים ורק לאחר הפצרת מנהיגי הישוב היהודי לשלטון המנדטורי, שהטמפלרים אינם כמו הגרמנים שבגרמניה, הסכימו הבריטים להחזירם למושבותיהם בא"י.
במהלך שנות ה-30 עת הטמפלרים מנו כ-2,200 חלק גדול מהם זוהה כתומכים נלהבים לתנועה הנאצית שבגרמניה ולכן נוצר מתח גדול בינם לבין היהודים שגרם בסופו של דבר לנתק ביחסים ביניהם.
במהלך שנות מלה"ע ה-2 בריטניה חששה מאוד מגייס חמישי ולכן ריכזה את כל הטמפלרים בשני מרכזים האחד בשרונה והשני בוולדהיים.
בשנים אילו קיים חשש גדול מאוד בא"י מהתקדמות גיסותיו של המצביא הנאצי רומל לעבר מצריים, מסע שמניב תוכניות מפגש בינם לבריטים ואף להקמת 'המחלקה הגרמנית של הפלמ"ח' שמאמנת יהודים שעלו מגרמניה שילבשו בעת הצורך מדים נאצים כדי להפתיע ולהכשיל את הגרמנים והיה ויגיעו לא"י.
במקביל מתפתחת תכנית שנקראת 'מצדה בכרמל' שבה היהודים מתבצרים בכרמל ומתוכננת מלחמה מול הגרמנים כדוגמת המתבצרים במצדה.
כידוע בקרב אל עלמיין שבמדבר המערבי של מצריים בין רומל למונטגומרי האנגלי, ניצח הצבא האנגלי ובכך הוסר איום הפלישה לא"י.
בכל מקרה גורלם של הטמפלרים נחרץ ובשלב מסוים כולם גורשו מא"י בעיקר לאוסטרליה.
אחרי קום המדינה, בהסכמי השילומים עם גרמניה קזזו 55 מיליון מרק, וכך הרכוש של הטמפלרים בא"י הפך להיות רכוש המדינה.
למרות הכיתוב הזהה, יש ההבדל בין הטמפּלרָים מהתקופה הצלבנית שלחמו במאות 13-12 מול המוסלמים, לטמפּלרִים שהם קבוצה חדשה שנוסדה בגרמניה במאה ה-19.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.