מוזיאון רכבת העמק
הרקע להקמת רכבת העמק בא בעקבות המצאת מנוע הקיטור במאה ה-18 אך בעקבות התפתחותו באמצע שנות ה-50 של המאה ה-19 לגודל ויעילות המאפשר להתקינו בעיקר באוניות ורכבות, התחוללה מהפכה תחבורתית עצומה בעולם, שבא לידי ביטוי בתנועה מהירה ויעילה גם בים וגם ביבשה.
הגעת אוניות הקיטור במאה ה-19 לא"י, שינו לחלוטין את יחס העולם לחלק זה של העולם וזאת בעקבות הגעתם של רבבות צליינים, אנשי מדע, היסטוריונים, ארכיאולוגים גיאוגרפים, בוטניקאים, זואולוגים וגם פוליטית שהתבטאה בהסדרי הקפיטולציות של המעצמות עם האימפריה העותומנית ההולכת ומתפוררת, ובכך העלו את דרגת חשיבותה של א"י לאחר מאות שנים של שפל.
המודרנה הגיעה לא"י ב-1982 עת נבנה בחסות האימפריה העות'מאנית, קו מסילת הרכבת מיפו לירושלים בביצוע צרפתי, כחלק ממעורבות המעצמות לתוך האימפריה העותומנית.
מי שעמד בראש האימפריה העות'מאנית בעת ההיא, היה הסולטאן עבדול חמיד ה-2 שהיה אחרון גדולי הסולטאנים, שבתקופתו הוקמו בעכו, חיפה, יפו, ירושלים, שכם, צפת מגדלי השעון מפוארים לציון 25 שנה לשלטונו, שמהווים ביטוי מובהק לארכיטקטורה האירופית.
בצד הערכתו הרבה ליישום המודרנה ברחבי שלטונו, עבדול חמיד ה-2 ניסה בכל דרך למנוע השפעות אירופיות של תפיסות הומניות ולאומיות, שראה בהן אותות לחורבנה של האימפריה שלו, ולכן חסם כל השפעה כזו מלהיכנס לתוך ממלכתו.
בתחילת המאה ה-20 החליט הסולטאן העות'מאני להקים מסילת ברזל מאיסטנבול דרך סוריה, עבר הירדן וסעודיה עד לעיר מדינה בחצי האי ערב, ושלוחה קו רכבת באורך 161 ק"מ מחיפה עד דרעא שברמה הסורית שגובהה כ-500 מ' מעל הים, שנועדה לחבר את המסילה החיג'אזית עם הים התיכון.
להקמת הרכבת החיג'אזית היו 3 סיבות עיקריות כאשר הראשונה בהן הייתה להוציא את האימפריה הגוועת מהמשבר שנמצאת בו מאז ימיו של מוראט ה-3 ששלט בסוף המאה ה-16 ובכך לחדש את ימיה כקדם, ע"י שליטה במרחבי הפריפריה והמדבר של האימפריה במסגרתה גם הוקמה ב-1900 העיר באר שבע.
סיבה שנייה להקמת הרכבת החיג'אזית נבעה מהרצון לשלוט על קודשי האסלאם במכה ומדינה, ולהציג בכך את הסולטאן כשומר קודשי האסלאם, שבפועל נשלטו בעת ההיא ע"י יושבי המדבר, ולתפיסתו בעזרת הרכבת יוכל להעניק לכל המוסלמים אמצעי בטוח ומהיר להגיע למכה ומדינה.
סיבה שלישית קשורה לכלכלה שנבעה בפתיחת תעלת סואץ ב-1868 וכתוצאה מכך קוצר משמעותית מרחק ההובלה בין אירופה להודו, ובבניית קו רכבת, רצה הסולטאן ליצור דרך יבשתית מקבילה, מים סוף לדרום חצי האי ערב עד איסטנבול שתהווה שער לאירופה ובכך להחזיר את החשיבות לעיר.
הקמת המסילה החיג'אזית התבצעה בשנים 1905-1902, בקצב מדהים והייתה מושתת רק במסילה אחת, עליה זמן הנסיעה מאיסטנבול למדינה היה נמשך כ-4 ימים, וזאת במהירות של כ-40 קמ"ש, זה לא היה מהר, אך הרבה יותר מהיר משיירת גמלים.
המסילה החיג'אזית מתפקדת בחלקה עד היום בירדן, בהובלת פוספטים וסחורות שונות לכיוון האוקיינוס ההודי.
המסילה של רכבת העמק, מחיפה עד דרעא, שנבנתה בשנים 1905-1903 שחצתה את עמק יזרעאל, עמק חרוד, עמק בית שאן ועמק הירדן, הייתה למעשה השלוחה המערבית של הרכבת החיג'אזית, שמטרתה הייתה להוביל חומרי גלם לבניית המסילה החיג'אזית מאירופה לירדן וסעודיה, וכן להוביל סחורות מהמזרח לכיוון אירופה.
רכבת העמק תפקדה כמעט כל תקופת המנדט, למעט הקטע שבין צמח לדרעא שהושבת עקב הריסת גשר אל-חמה שעל הירמוך ב-16.6.46 במבצע ליל הגשרים.
הנהלת רכבת ישראל החליטה ב-1948 להפסיק את פעולתה של רכבת העמק לחלוטין.
מתכנן הפרויקט של רכבת העמק היה מהנדס גרמני בשם אריך מייסנר שהעות'מניים העניקו לו תואר אצולה של פחה, ובגלל גאוניותו התמנה לקצין הרכבות הראשי של הסולטאן, ושכזה הביא לפרויקט הרכבות שתיכנן ברחבי האימפריה, את מיטב הטכנולוגיה מתוצרת גרמניה, וכתוצאה מכך התכנון והביצוע הטכני של מרכיבי הרכבת השונים היה כולו גרמני והקטרים, האדנים ופרופילי הברזל היו מתוצרת גרמניה.
ביצוע העבודה בהקמת מסילת העמק, היה באחריות הצבא העותומני, שהעמיד לצורך בצועה יותר מ-10,000 חיילים, וזאת תחת פיקוחו של אריך מייסנר.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.
קישור לאתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל