מוחרקה
מנזר המוחרקה הממוקם על קרן הכרמל, הוקם ב-1867 ע"י נזירים כרמליתים והוא מנציח מסורת שבמקום התחולל העימות בין אליהו הנביא לבין נביאי הבעל.
קרן הכרמל הנמצאת בצידו הדרום-מזרחי של רכס הכרמל, היא פסגה המתנשאת לגובה 474 מטר מעל פני הים, שמהווה אחד מ-3 קודקודיו של הכרמל: חוטם הכרמל הנמצא בצדו הדרום-מערב הכרמל במרחב רמת הנדיב וראש הכרמל, המתנשא בצדו הצפון-מערבי של הכרמל המכיל את מתחם סטלה מרייס.
הנזירות הכרמליטית שהוקמה במאה ה-12 במהלך התקופה הצלבנית, במורדות המערביים של הכרמל, ראתה באליהו הנביא מודל חיקוי ועל כן אורח חייהם של הנזרים, מאופיין באדיקות ובסגפנות.
בתקופה הממלוכית, עת הצלבנים גורשו מא"י, גם הכרמליתים מגורשים למערב, ושם קם מנזר של כרמליטיות, המאופיין בנזירות מאוד סגפניות השהות בתחומי המנזר עד לסוף חייה, כדוגמת זה שבבית ג'מאל.
בסוף המאה ה-18 בעקבות התר של השלטון העות'מאני בא"י, הכרמליתים חוזרים לא"י ורוכשים חלקה על הכרמל ובונים עליו מנזר קטן.
סמל הכרמליתים מעוצב כאשר בחלקו העליון, ידו של אליהו הנביא אוחזת לפיד, מרמזת על מאבקו בנביאי הבעל ובתחתית הסמל, מגן ובתוכו הר המייצג את הר הכרמל ו-3 כוכבים המייצגים את 3 השבועות של הנזיר הכרמליטי: שתיקה, התבודדות ותפילה.
הנזירות הכרמליתית ניזונה מכתוב בספר מלכים א' יח': "ויגש אליהו אל-כל-העם, ויאמר עד-מתי אתם פסחים על-שתי הסעפים--אם-יהוה האלהים לכו אחריו, ואם-הבעל לכו אחריו; ולא-ענו העם אתו, דבר. ויאמר אליהו, אל-העם, אני נותרתי נביא ליהוה, לבדי; ונביאי הבעל, ארבע-מאות וחמשים איש. ויתנו-לנו שנים פרים, ויבחרו להם הפר האחד וינתחהו וישימו על-העצים, ואש, לא ישימו; ואני אעשה את-הפר האחד, ונתתי על-העצים, ואש, לא אשים. וקראתם בשם אלהיכם, ואני אקרא בשם-יהוה, והיה האלהים אשר-יענה באש, הוא האלהים; ויען כל-העם ויאמרו, טוב הדבר. ויאמר אליהו לנביאי הבעל, בחרו לכם הפר האחד ועשו ראשנה, כי אתם, הרבים; וקראו בשם אלהיכם, ואש לא תשימו. ויקחו את-הפר אשר-נתן להם, ויעשו, ויקראו בשם-הבעל מהבקר ועד-הצהרים לאמר הבעל עננו, ואין קול ואין ענה; ויפסחו, על-המזבח אשר עשה. ויהי בצהרים ויהתל בהם אליהו, ויאמר קראו בקול-גדול כי-אלהים הוא--כי שיח וכי-שיג לו, וכי-דרך לו; אולי ישן הוא, ויקץ. ויקראו, בקול גדול, ויתגדדו כמשפטם, בחרבות וברמחים--עד-שפך-דם, עליהם. ויהי, כעבר הצהרים, ויתנבאו, עד לעלות המנחה; ואין-קול ואין-ענה, ואין קשב.ויקח אליהו, שתים עשרה אבנים, כמספר, שבטי בני-יעקב--אשר היה דבר-יהוה אליו לאמר, ישראל יהיה שמך. ויבנה את-האבנים מזבח, בשם יהוה; ויעש תעלה, כבית סאתים זרע, סביב, למזבח. ויערך, את-העצים; וינתח, את-הפר, וישם, על-העצים. ויאמר, מלאו ארבעה כדים מים, ויצקו על-התעלה, ועל-העצים; ויאמר שנו וישנו, ויאמר שלשו וישלשו. וילכו המים, סביב למזבח; וגם את-התעלה, מלא-מים. ויהי בעלות המנחה, ויגש אליהו הנביא ויאמר, יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל, היום יודע כי-אתה אלהים בישראל ואני עבדך; ובדבריך (ובדברך) עשיתי, את כל-הדברים האלה. ענני יהוה, ענני, וידעו העם הזה, כי-אתה יהוה האלהים; ואתה הסבת את-לבם, אחרנית. ותפל אש-יהוה, ותאכל את-העלה ואת-העצים, ואת-האבנים, ואת-העפר; ואת-המים אשר-בתעלה, לחכה"
פסל אליהו שבחצר המנזר, המנציח את אליהו המניח את רגלו על אחד מנביאי הבעל, אינו הפסל המקורי שהובא ארצה בתחילת המאה ה-20 שכן הוא נופץ טרם הצבתו באתר.
הפסל הנוכחי פוסל ב-1956 ע"י הפסל נג'יב נאופי מנצרת, שהיה עוזרו של האדריכל ברלוצי, והוא שמחזיק בשברי הפסל המקורי בביתו עד היום.
כנסיית המנזר מייצגת למעשה את אופיו של הזרם הכרמליטי והינה צנועה ביותר, ואין בה כמעט שום סמלים ופסלים למעט אריחים קטנים המייצגים את תחנות הויה דולורוזה, בעוד שהמזבח שבכנסייה עשוי מ-12 אבנים לא מסותתות, שמשמרות את סיפור בניית המזבח במקרא.
גג הכנסייה מהווה עמדת תצפית שהינה מהיפות ביותר בארץ, שמתצפת הרחק במערב על הים התיכון, רכס הכרמל, רמות מנשה, ולאחר מכן במבט לדרום על יחידות נוף מישור חוף הכרמל, חוף השרון, הכוללים את אורות רבין וקיסריה, ומשם בהמשך תצפית מזרחה מרחב ג'נין, צפון השומרון, הגלבוע, גבעת המורה, שלוחת צבאים ובאופק הרי הגלעד, כמו כן ניתן לצפות במזרח על עפולה, הרי נצרת, הר תבור, גבעות אלונים שפרעם וצפונה משם לגליל התחתון והגליל העליון שהרחק באופק.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.