top of page
תמונת עין עבדת.jpg

גן לאומי עין עבדת

גן לאומי עין עבדת, המשתרע באפיקו של נחל צין, מכיל את קניון עין עבדת, החצוב בסלע המורכב משכבות גיר וקירטון, שממנו נובעים 3 מעיינות: עין מור הנובע בכניסה התחתונה לשמורה, עין עבדת הנובע בסמיכות לבריכה והמפל שבתוואי הקניון, ועין מעריף היוצר את המפל העליון הגבוה שבשמורה.

 

קניון עין עבדת, המשתרע מרמת עבדת עד רכס חתירה, משתלב בין 4 רכסי הנגב הצפוניים: חצרה, חתירה, חלוקים, בוקר-ירוחם, כאשר רכסי חלוקים ובוקר מתאחדים לרכס אחד מירוחם צפונה, והרכס הדרומי ביותר, רכס מחמל שבו מצוי מכתש רמון.

 

כתוצאה מהמבנה הגאולוגי של המרחב, אגן הניקוז של רמת עבדת, הוא שקולט את מי הגשמים, שדרך שכבותיו הם מחלחלים לתוך אקוויפר, שיש לו נקודות יציאה רק בבקעת צין, בקו בו נובעים כל המעיינות.

 

ממכלול הצמחייה העשירה שלאורך הערוץ, בולטים עצי צפצפת הפרת, המאופיינים בשני סוגי עלים: עלי חורף רחבים ועלי קיץ צרים ומחודדים, שנפוצים בבקעת הירדן ואילו בנגב מופיעה רק בעין עבדת ובעין זיק.

מספר מצומצם של עצי אלה אטלנטית גדולה, שמקורו באזורים מושלגים ומכך נובע שבפברואר כאשר כל הצמחים ירוקים, העץ נמצא בשלכת מוחלטת ואילו באוגוסט כאשר כל הצמחייה במדבר יבשה, האלה האטלנטית מלבלבת וירוקה.

 

בנוסף לשכבות הגיר והקירטון המאפיינים את קניון עבדת, משובצים ביניהם עדשות ומעט פסים שחורים של סלע צור, סלע הקשה יותר מהבזלת, שנוצר משקיעה בים של בעלי חיים עם שלד עשוי מצורן ולא סידן. 

 

בעוד במרחב העל של הקניון מקוננים נשרים, החשובים למערכת האקולוגית, היות והנשר נחשב לסניטר הגדול בטבע ומהווה חלק ממערכת שלמה של אוכלי פגרים, על פני השטח מצויים עדרי יעלים ומשפחות רבות של שפני סלע.

 

קישור למסלול טיול המכיל את האתר.

קישור לאתר החברה להגנת הטבע

קישור לאתר רשות הטבע והגנים

bottom of page