גן לאומי קבר בן גוריון
אחוזת הקבר, בה קבורים דוד בן גוריון ואשתו פולה, מאופיינת בצניעות המתבטאת בשלוש השורות הכתובות על מצבות קבריהם: תאריך לידתם, תאריך עלייתם לא"י ותאריך פטירתם.
מיקום האתר נבחר ע"י בן גוריון, מיד אחרי מותה של פולה ב-1968 שעה שלקח את בנו וצעד עימו הרחק מקיבוץ שדה בוקר, לכיוון המצוק המשקיף על המדרונות הסלעיים של נחל צין, צעידה שבמהלכה ניסה בנו כל הזמן, להחזיר את אביו לביתו, בטענה שהרחיקו לצעוד, ואז בשלב מסוים, האגדה מספרת שבן גוריון התעצבן ואמר לבנו: תגיד, אתה הולך להיקבר כאן או אני ?
היה זה בשלב שב.ג. הגיע לאתר, ובעודו משקיף על הנוף של נחל צין ורמת עבדת, החליט שזה המקום שבו פולה תיקבר, בידיעה שלאחר מותו, גם הוא ייקבר ליד קברה.
קיצור תולדות חייו של בן גוריון מתחיל מיום הולדתו ב-1886 במשפחת גריין שבפולין, בה החל משחר נעוריו בפעילות ציבורית שנמשכה גם לאחר עלייתו לא"י ב-1906 במסגרת העלייה השנייה.
במהלך פעילותו הפוליטית, היה ב.ג. ממנהיגי תנועת העבודה, חבר במפלגות פועלי ציון ואחדות העבודה, מזכירה הכללי הראשון של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, וכן מנהיגה הראשון של תנועת מפא"י ויו"ר מנהלת העם שבמסגרתה הכריז ב-1948 על הקמת מדינת ישראל.
עם הקמת המדינה, במהלך מלחמת העצמאות ואחריה, החליט ב.ג על פירוק המחתרות היהודיות והפלמ"ח, חתם על הקמת צה"ל במטרה להקים צבא ממלכתי אחד, חתם על הסכם השילומים עם גרמניה, נערך למבצע סיני, הכשיר את הקמת הכור הגרעיני בדימונה ופעל ללא הרף לקליטת מאות אלפי עולים, למרות הקשיים והמצוקה הכלכלית בשנותיה הראשונות של המדינה.
לאחר התפטרותו מראשות הממשלה ופרישתו ממפא"י, הקים ב.ג. ב-1965 את תנועת רפ"י, וב-1970 פרש מהחיים הפוליטיים לצמיתות.
בהיותו איש חזון, האמין בן גוריון בהפרחת השממה של הנגב וכנאמן לאמרתו: "בנגב ייבחן העם בישראל" ביקש ב-1953 להתקבל כחבר בקיבוץ שדה בוקר, בקשה שנענתה ומיד לאחריה עבר לגור בצריף רעוע בקיבוץ, יחד עם אשתו פולה מתוך מטרה לאותת לאחרים על חשיבות ההתיישבות בנגב.
כשפרש סופית מהחיים הפוליטיים ב-1963 העביר ב.ג. את מקום מגוריו סופית אל הקיבוץ ושם הקדיש את זמנו לכתיבת ספרים וזיכרונות עד ליום מותו.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.