

גן לאומי בית גוברין - מרשה
גן לאומי בית גוברין - מרשה, שהינו אתר מורשת עולמית, משתרע על שטח של 5,000 דונם ומשמר בתוכו את שרידי הישוב מרשה מתקופת המקרא והתקופה ההלניסטית ושרידי הישוב בית גוברין, שנבנה לאחר שמרשה ירדה מגדולתה, ופרחה בתקופה הרומי, ביזנטית הצלבנית והמוסלמית.
בתקופות המשנה והתלמוד ישבה בבית גוברין קהילה יהודית גדולה שהוציאה מתוכה חכמים תנאים ואמוראים רבים.
ראשיתה של מרשה בישוב קטן על התל שבאתר, שגודלו כ-24 דונם, אך עקב גידול אוכלוסייתה, היושב התפזר והשתרע על פני כ-320 דונם שחבקו את התל מסביב.
מרשה, הנזכרת בספר יהושע ובספר דברי הימים כיושב יהודי, נכבשה לאחר חורבן בית ראשון ע"י האדומים, שמתקופתם נחשפו באתר ממצאים ארכיאולוגיים רבים.
בתקופה הפרסית מגיעים למרחב צידונים, וזאת בעידוד הפרסים, כנראה כתגמול על סיוע ימי שבו שהצידונים עזרו לפרסים בקרבותיהם, והם שמנחילים לאזור את התרבות ההלניסטית, המאוד מתקדמת לעת ההיא, המאופיינת בהחלת הדמוקרטיה, בניית בתי מרחץ תיאטראות ועוד.
בתקופה הלניסטית, שמהווה את תקופת השיא של מרשה מבחינת תרבותית, מרשה היא עיר המונה כ-15,000 תושבים, המצריכה בתי מגורים והיות ובעת ההיא מכירים את תכונות הנארי, שהינו מסלע קשה בעובי של כ-2 מטר שנוצר על גבי סלע הקירטון, הם חודרים את שכבת הנארי הקשה, מגיעים לשכבת הקירטון הרך ואז חוצבים בו בצורה של פעמון, שכן זו דרך החציבה האידיאלית על מנת שהמערה תישאר יציבה.
בהמשך, לאחר שבנו את בתיהם ניצלו תושבי העיר את החללים התת-קרקעיים כדי להקים אזורי תעשייה, שבדרך כלל ממוקמים מחוץ לעיר.
באתר נמצאו כ-170 מערות המכילות כל אחת מהן כ-17 חללים המחוברים ביניהם המסתכמות יחד לכ-2,800 מערות.
מהתקופה החשמונאית, עת יוחנן הורקנוס מגייר את האדומים, נחשפו מטבעות שמהוות את אחרוני הממצאים שנמצאו באתר, כלומר שאחרי יוחנן הורקנוס המקום חרב מעל פני האדמה.
אחרי שמרשה חוסלה, היישוב בית גוברין, שהיה בעת ההיא, כפר קטן שהתקיים בסמוך למרשה, החל לגדול ולפרוח, כאשר שם הישוב עולה לראשונה ב-68 עת בית גוברין נכבשה במהלך המרד הגדול.
לאחר התנחלותם של הרומאים במרחב, בית גוברין הפכה בהדרגה לעיר פוליס מרכזית בשם אליותרופוליס שפרושו 'בני חורין' היושבת על הדרך מרכזית המקשרת בין ירושלים לאשקלון.
במהלך התקופה הרומית, בית גוברין, בדומה לערי פוליס אחרים, קיבלה את אספקת מים רציפה באמות מים מחברון וגודד, נבנו בה מתקנים המאפיינים את התרבות הרומית, כאשר השיא הוא האמפיתאטרון שבאתר, שהינו הראשון שנמצא בארץ שנבנה ככזה מלכתחילה שהיה מיועד לקרבות גלדיאטורים בינם לבין עצמם ובינם לבין חיות טרף.
בתקופה הביזנטית, תושבי בית גוברין שינו את טעמם, והאמפיתאטרון איננו מהווה עוד זירה של גלדיאטורים, אלא מוקם עליו שוק, והמבנים שנבנו סביב הזירה, שמשו כמבני ציבור כמגון בתי מרחץ וכנסייה.
אחרי התקופה המוסלמית, שבמהלכה חלה ירידה משמעותית בחשיבות המקום, הגיעו הצלבנים לאתר ובונים עליו במאה ה-12 מבצר גדול שהיה באחריות המסדר ההוספיטלרי שהיווה עמדה כוח מול הכוח הפאטימי שנמצא באשקלון, שכן הצלבנים לא הצליחו לכבוש את אשקלון במהלך פעילות בארץ ישראל, ולכן הקיפו אותה במצודות.
אחרי גירוש הצלבנים מא"י ב-1292 הגיעו לאתר האיובים ולאחריהם הממלוכים והמקום הופך להיקרא בית ג'יברין.
בתקופה העות'מאנית ממוקם באתר כפר ערבי בשם בית ג'יברין, אך ב-1948 במסגרת 'מבצע יואב' הכפר נכבש על ידי אנשי הפלמ"ח ובמקומו נוסד קיבוץ עבור אנשי הפלמ"ח המשמר את השם בית גוברין.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.