top of page
תמונת חי בר.jpg

שמורת חי בר יטבתה

שמורת חי בר יטבתה, המשתרעת על פני 12,000 דונם, הוקמה ב-1968 כעמותה ששמה לה למטרה להחזיר לטבע את חיות הבר שנזכרות בתנ"ך.

את העמותה ייסד אלוף אברהם יופה, שהיה גם המנכ"ל והיו"ר הראשון של רשות שמורות הטבע בישראל.  

תהליך איתור בעלי החיים  המוזכרים בתנ"ך וההבאתם לשמורה, התפרס על פני מספר שנים והקיף לא מעט ארצות בחלקי העולם השונים.  

 

שמורת חי בר מחולקת לשני חלקים, האחד מאופיין בשטחים פתוחים בהם שוהים בע"ח צמחוניים, שמזונם מסופק ע"י עובדי השמורה, במטרה לבנות ולשמור גרעיני רבייה של בע"ח ובשלב מסוים לשחרר אותם בהדרגה לטבע וזאת במיד שיכולתם לשרוד ללא הגנת השמורה הוכחה כחיובית.

החלק השני הוא מרכז טורפים, שהוא מעין גן חיות קטן שבו מחזיקים בע"ח טורפים וכן בע"ח קטנים שנמצאים בטבע בסכנת הכחדה, והשמורה מהווה מין חממה לשימורם וזאת בכלובים מאוד ידידותיים להם ולסביבה.

 

מבין סך בע"ח השוהים בשטח הפתוח, מתבלט היען שהובא לשמורה מקרן אפריקה, והוא למעשה המין הקרוב ביותר למין שחי במרחב בתקופה הקדומה.

היען הינו סוג של ציפור שלא יודעת לעוף, אך בעלת יכולת ריצה מהירה המצוידת בטופר קדמי אדיר, בו הוא משתמש כאמצעי ההתגוננות. 

בנוסך לאזכור היען בתנ"ך, יש עדויות שיענים הסתובבו במרחב הפתוח גם בתוך תקופת המאה ה-20     

המקור לאגדה שהיען טומן את ראשו בחול בעת סכנה, אינו נכון, ונובע מכך שבעת סכנה היען אכן מרכין ראשו, אך לשם כיסוי הקן במקורו, שבו נמצאים הביצים.      

שחרור היענים מהשמורה לטבע, פסק לחלוטין, היות והמהלך נחל כישלון חרוץ, שנבע מכך שהיענים לא השכילו לשרוד בטבע ותוך פרק זמן קצר מסיבות שונות נכחדו מהנוף.   

 

לעומת היענים, מבצע שחרור ראמים לטבע, נחל הצלחה גדולה וכיום נראים עגלים צעירים בעדרים, מראה המצביע על אוכלוסייה בריאה ומתרבה.  

 

הפרא - חמור הבר האסייתי , חי היה במרחב עד המאה ה-20, שבמהלכה גם נכחד, ובשל כך היה צורך לייבא מספר פראים ממזרח אסיה, ולטפחם בשמורה.

בתחילת שנות ה-80, נעשה הניסיון הראשון לשחררם לטבע, מהלך שנמשך במהלך השנים שלאחר מכן, והצליח בצורה מעולה וכיום עשרות עדרי פראים מסתובבים בטבע עם עיירים המעידים על כך שהאוכלוסייה בריאה ומתרבה. 

 

הדישון שבשמורה, שהגיע מצפון אפריקה, הוא ככל הנראה לא הדישון שמוזכר במקרא, אך בכל זאת, המשיכו להחזיקו בשמורה כחלק ממאמץ שימור עולמי, שכן הם בסכנת הכחדה.

 

העופות הדורסים המצויים בכלובים המפוזרים בשמורה, הגיעו לשמורה עקב פציעתם בטבע, ולאחר טיפול רפואי ותקופת שיקום, הם משוחררים חזרה לחופשי.

 

התאמת בעלי החיים לתנאי השטח המדברי, מתבטאת בהתמודדותם מול מאפייני קיצון כמו העדר מים זמינים, קרינה חזקה, חום גבוה ביום, לעומת קור בלילה ועוד.  

אלו מצבים המצריכים מבעלי החיים המדבריים לפתח אחת משתי אסטרטגיות:

א. התאמה פיזיולוגית הבאה לידי ביטוי באי צריכה למים כדוגמת צבי והראם, או צריכה אחת לכמה ימים כדוגמת הגמל והעז. 

ב. התאמה התנהגותית שבאה לידי ביטוי בכך שהם פעילים בלילות כאשר עומס החום הינו קטן, חיים מתחת לאדמה, מתחת לסלעים, או בנאות מדבר.

גם במסגרת ההתאמות ההתנהגותיות יש התאמות פיזיולוגיות, שכן בעלי חיים, פעילי לילה מצריכה חושים מחודדים, ראיית לילה טובה ויכולת לחיות באפלה מוחלטת במחילות. 

 

קישור למסלול טיול המכיל את האתר.

קישור לאתר רשות הטבע והגנים

bottom of page