גן לאומי בית אלפא
שרידי ביהכ"נ הממוקם בגן הלאומי בית אלפא, נחשפו ב-1928 עת חברי קבוץ חפציבה חפרו תעלה על מנת להכשיר חלקת קרקע להשקיה ממי מעיין, שנבע למרגלות הגלבוע.
במהלך החפירה נחשף לעיני החופרים קטע של פסיפס, שדבר חשיפתו דווח למחלקת העתיקות והיא מטעמה שלחה ב-1929 את הארכיאולוג אליעזר ליפא סוקניק, (אביו של הרמטכ"ל השני של צה"ל יגאל ידין) שחשף במהלך עבודתו משטח פסיפס גדול שבמרכזו מוצגים גלגל מזלות וסמלים יהודיים, אלמנטים המצבעים בוודאות על היות הממצא שייך לרצפת פסיפס של בית כנסת.
בסיום מהלך עבודת החשיפה, תוארך ביהכ"נ לקופה הביזנטית, למאה ה-5 אך שיפוץ הפסיפס תוארך, על פי שתי כתובות המוצגות בפסיפס, אחת בארמית ואחת ביוונית, לתקופת שלטונו של הקיסר הרומי יוסטינוס ששלט באמצע המאה ה-6
בנוסף נקבע שהמבנה חרב ברעידת אדמה שהתרחשה במרחב בסוף המאה ה-6 כלומר כמה עשרות שנים בלבד אחרי שיפוץ הפסיפס.
מקור השם בית אלפא משמר כנראה את שמו של יהודי עשיר בעל קרקעות בשם אילפא ששמו מוכר ממקורות חז"ל, שהיה ידידו מנוער של רבי יוחנן בר-נפחא, ראש מוסדות ההנהגה בטבריה במאה ה-3
השם אומץ גם בתקופה המוסלמית עת נקרא האתר בשם בית אילפא.
צורת המבנה של ביהכ"נ, דומה מאוד למבנה של כנסייה, המתבטאים באלמנטים כדוגמת שורת עמודים, שלושה פתחים, מסדרון רוחבי צר, אולם עם עיטורים, אפסיס שבתחתיתו נמצאו 36 מטבעות, וכן מדרגות לקומה שנייה, שיתכן שהוליכו ליציע המיועד לעזרת נשים או לתוספת מקום למתפללים.
לאור הממצאים, יתכן מאוד שיהודים לקחו אדריכל שהשתמש בתכנית אדריכלית מוכנה של כנסייה, שהוזיל את עלות הבנייה.
ההבדל במבנה ביהכ"נ שבאתר למבנה כנסייה, מתבטא בכיוון התפילה שהינו לצד דרום-לירושלים ולא למזרח כמו שנהוג בכנסיות, וכן בעיטורים שהם יהודיים מובהקים וטיפוסיים.
איכותו של פסיפס נמדדת בכמות האבנים ליחידת שטח, כלומר ככל שיש יותר אבנים לשטח, הפסיפס נחשב ליותר איכותי, וכן במספר גווני האבנים שהאומן לקח מהטבע לביצוע המטלה.
הפסיפס באתר הינו באיכות נמוכה, הבחנה שמתבטאת מאי התפעלות יתר מיצירת האומן שכפי הנראה נעשתה בצורה נאיבית ופשוטה, ולמרות שהשתמשו ב-22 גווני אבנים שונים האומן התקשה בבניית פרספקטיבה מדויקת ולכן חלק מהדמויות מצוירות בפרופורציות מעוותות ומגוחכות.
ההסבר האפשרי הוא שהאומן המקומי לא השתווה ביכולתו לאומנים המקצועיים מאנטיוכיה שבצפון סוריה, שהיוותה מרכז תרבותי חשוב.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.