קברות המכבים
המקורות לקברי המכבים מצויים בשני ספרים: הראשון במכבים א' נכתב: "ויבן שמעון על קבר אביו ואחיו יגביהו למראה באבן גזית מפנים ומאחור: ויעמד שבע פירמידות אשה לעומת אחותה לאב ולאם ולארבעת האחים: ולהן עשה מלאכת מחשבת ויעמד מסביב עמודים גדולים ויעש על העמודים חליצות לשם עולם ועל יד החליצות פיתוחי אוניות להראות לכל יורד הים: זה הקבר אשר עשה במודיעים עד היום הזה".
המקור השני נכתב בספרו של יוסף בן מתתיהו קדמוניות היהודים: "ושמעון העביר את עצמות אחיו וטמן אותן במודיעין מולדתו. שמעון גם בנה מצבה גדולה מאוד לאביו ולאחיו משיש לבן והעלה אותה לגובה רב ונראה למרחוק ובנה סביב סתווים והקיף עמודים חצובים מאבן אחת. חפץ מרהיב עין. נוסף על כך בנה שבע פירמידות להוריו ואחיו אחת לכל אחד עשויות להפליא בגודלן ויופיין והן נשמרו עד עצם היום הזה".
מרד החשמונאים ביוונים החל ב-167 לפנה"ס עת מתתיהו הכהן, אבי המשפחה, הרים את נס המרד בעזרת חמשת בניו, כנגד הגזרות שהטיל השלטון היווני על היהודים.
בסדרת קרבות תחת הנהגתו של יהודה המכבי המסתיימת במותו, מחליפים אותו אחיו בזה אחר זה בניהול המרד, כאשר האחרון שביניהם שמעון, שורד את המרד והופך להיות מנהיג למדינה עצמאית, לראשונה מאז חורבן בית ראשון.
שמעון הוא המנהיג הראשון ואחריו היורשים הם בני משפחת החשמונאים: יוחנן הורקנוס אלכסנדר ינאי, שלומציון, יהודה אריסטובולוס וצאצאיהם החשמונאים.
מסוף תקופת בית שני, נעלמו קברי המכבים מהמקורות ועל מנת לאתרם היה צורך למצוא את מודיעין שמופיעה במקורות רבים באתרים שונים בארץ: במפת מידבא מופיעה מודיעין במרחב לוד בשם מודיתא, בימי הביניים כותב עולה רגל בעכו: "ושם בתוך השער קברו של אלעזר בן חשמונאי" ומזהה את מודיעין באזור עכו, אשתורי הפרחי בן המאה ה-14 כותב בספרו כפתור ופרח: "למזרח הרי הגלבוע, למערב בית שאן כמו שעה היא מודיעין הנזכרת במסכת קידושין" כלומר מודיעין ממוקמת בגלבוע ובהמשך הוא מוסיף "ואיזו מודיעין הנזכרת סמוך לירושלים שהרי מודיעין לחוד ומודיעין לחוד" ולמעשה מתקבלים שני אתרים בשם מודיעין.
רק במאה ה-19 כשמתחיל המחקר המודרני, מחפשים הארכיאולוגים את מודיעין במרחב שמזרחית ללוד וזאת מתוך תובנה שמפת מידבא הינה מעודכנת באתרי א"י.
נשאלת השאלה מדוע נוצר קושי בזיהוי קברות המכבים.
המכבים, שניצחו את היוונים והנחילו את חג החנוכה שמקבל מעמד של חג כבר בתלמוד עשו דברים גדולים ויפים, ולמרות זאת מקורות על קבריהם נעלמו מכתבי חז"ל.
הדור הראשון של החשמונאים נלחמו כנגד ההתייוונות והכפייה הדתית, אך הדורות הבאים התייוונו לחלוטין עת שינו את שמותיהם לשמות יוונים, פעילותם השלטונית התאפיינה בשחיתויות וברציחות פנימיות, שינו סדרי עולם בכהונה הגדולה בבית המקדש ועשו דברים שלא יעלו על הדעת ולכן כבר בתקופתם העם לא אהב אותם, יחס שלא פסח גם על חז"ל. דוגמא להתייחסות חז"ל לחשמונאים בא לידי ביטוי בסיפור חג החנוכה: בספרות המקורית של בית שני מסופר שאת חנוכה חגגו היות ובאותה שנה עקב גזרות היוונים לא ניתן היה לחגוג את חג בסוכות במועדו, ולכן חגגו את סוכות מאוחר יותר במשך שמונה ימים, אין בכתובים המוקדמים שום רמז על נס או פך שמן.
לעומת זאת בכתבי חז"ל מופיע הנס של פך השמן ובכך נעשה ניסיון לחפש את הפתרון בנס אלוהי ולא בגבורה אנושית וכתוצאה מכך הגבורה החשמונאית מודחקת ובמקומה מעלים סיפור על הנס ולא על אנשים ולאורך השנים יש דחיקה של החשמונאים מההיסטוריה והם הולכים ונעלמים ומכאן נובע חוסר המידע על מקום קבורתם.
כיום אין זיהוי ודאי של קברות המכבים ומקומות רבים נחשדים כקברות המכבים והאתר הנ"ל זוהה בתחילה כקברות המכבים משום שנמצא באזור הגיאוגרפי הנכון ויען נחשפו בו מערכת קברים, שכיום די ברור שזה אתר רומי ולא הלניסטי.
פרסומו העממי של האתר הגיע במהלך המסע הראשון של תלמידי הגימנסיה הרצליה, עת נתקלו באתר וחנכו את שמו כאתר קברות המכבים.
באתר הוקמה אנדרטה ההנצחה ע"פ תבנית המוזכרת בכתבים הקדומים, לזכר הנופלים בני המקום בקרבות מלחמת העצמאות, בפעולות נגד טרור שנערכו אחרי המלחמה, בקרבות מלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.