כתף הינום
אתר הקבורה כתף הינום, היה ממוקם מחוץ לתחומי העיר ירושלים של ימי בית ראשון ושני (1000 לפנה"ס עד 70 לספירה) ובכך היווה את המרחב ששימש לקבורה גם בתקופות קדומות יותר.
לעתים ניתן לשחזר את גבולותיה של עיר לפי הקברים שמקיפים אותה וזאת מתוך הנחה שלא קברו בתוך העיר, נתון שלא תמיד היה נכון וכדוגמא בתקופה המוסלמית הקדומה (638 - 1191) נהגו לקבור בתוך העיר, אך בימי בית ראשון ושני, לבטח לא קברו בתוך עיר וזאת בהתאם להלכה היהודית שמדגישה שאין קוברים בתחומה של עיר.
שרידי קברים שנחשפו במהלך השנים סביב ירושלים של ימי בית ראשון ושני, מהווים מעין טבעת קברים המקיפה את כל ירושלים הקדומה.
במרחב כתף הינום, בנוסף לקברים מבית ראשון ושני, נחשפו גם קברים מהתקופה הביזנטית (324 – 638) וזאת באמצעות שיטות טכנולוגיות מתקדמות המאפשרות לזהות תקופות קדומות בנוסף לסגנון הקברים, גם משברי כלים, כתובות ומטבעות.
באחד ממכלול הקברים באתר, המוגדר כמערת קבורה מימי בית ראשון, שתקרתה התמוטטה, נחשפו חדרי קבורה עם מספר כניסות שאחת מהן השתמרה כמעט בשלמותה שמובילה לחדר קבורה, שבתוכו יש מדפי קבורה לאורך הקירות, בצורת האות 'ח' אשר מכילה 5 משכבי קבורה צמודים, הבנויים בתבנית של גוף אדם.
זו מערה ייחודית שכפי הנראה הוכנה עבור בני משפחה מורחבת בעלי ממון, היות וחציבת מערת קבורה בסדר גודל שכזה, הייתה כרוכה בתשלום רב עבור צוות בנאים מקצועי.
במערה נחשף בור ליקוט לעצמות המיועד לסופו של תהליך שבתחילתו הכניסו את הגופה לקבורה ראשונה על מדף הקבורה ורק אחרי שנה ליקטו את העצמות והעבירו אותן לתחתית בור הליקוט.
תהליך הכנסת הגופה למשכב על מדף הקבורה נקרא בשם 'איסוף' מכאן הביטוי: 'נאסף אל אבותיו'.
שלב ליקוט העצמות והעברתם לבור הליקוט, הנקרא 'מקברה' נקרא בשם 'קבורה'
במערה נחשפה המקברה הגדולה ביותר בארץ שהכילה בנוסף לשרידי כ-90 שלדים, מטמון של תכשיטי זהב וקרמיקה, שהסתכמו בכ-1,000 פריטים.
פרופ' גבי ברקאי שניהל את החפירה באתר, מצא בין השאר התכשיטים, שתי לוחיות כסף עם חריתה של ברכת כוהנים מהתורה, בכתב העברי העתיק: "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחנך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום" הנמצאים כיום לתצוגה במוזיאון ישראל.
הכיתוב על לוחיות הכסף שמתוארכים מסוף בית ראשון או תחילת בית שני, מהווים את הפסוקים המקראיים הקדומים ביותר שנמצאו אי פעם בארץ.
עד היום נחשפו בירושלים כ-150 מערות קבורה מתקופת בית ראשון, אך לפי הערכה, בכל תקופת בית ראשון חיו מאות אלפי אנשים, שקבריהם לא נמצאו וזאת מסיבה שחלק מהקברים נהרסו וחלק יתכן שעדין לא נחשפו, אך למעשה לא ידוע כיצד נקברו רוב האנשים שהיוו את פשוטי העם, כיוון שקבורה במערה הינה שיטת קבורה שרק עשירי העיר היו יכולים להרשות לעצמם.
בדרך כלל, רוב הקברים שחושפים בימינו, עברו שוד ואין בהם הרבה שרידים או ממצאים אך אותה מערה שתקרתה התמוטטה, כיסתה וחסמה את הכניסה לבור הקבורה ויצרה מצב נדיר שבו ששודדי העתיקות לא חשפו את האוצר שמתחתיה וכך ניצלה תכולת הבור מבזיזת השודדים.
קישור למסלול טיול מומלץ המכיל את האתר.
