

שער יפו
רחבת שער יפו מתנשאת מעל מפגש של שני עמקים, האחד ממזרח לחלקו התיכון של ערוץ גיא בן הינום שהינו יובל של נחל קדרון ותחילתו של עמק קטן שנכנס מזרחה אל תוך העיר העתיקה, ששימש בעבר אף הוא יובל של נחל קדרון, עמק שנעלם מהנוף הירושלמי, שכן מולא ברבות השנים בחורבות ואשפה שהצטברו בתוכו ונחשף מחדש רק במאה ה-19.
העמק הזה חסר שם ונקרא במחקר בשם 'עמק הערב' וזאת מהטעם שבירושלים יש שני כיוונים כאשר העיקרי הוא כיוון צפון-דרום – כיוון השתי והמאונך לו הינו הערב ומכאן שמו, שלעיתים נקרא גם בשם הנחל הצולב.
המצודה הממוקמת מדרום לרחבה, הנקראת גם בשם מגדל דוד, קיבלה את צורתה הנוכחית בתקופה הצלבנית, אך יש בה חלקים קדומים ומאוחרים יותר.
בגלל המעמד הטופוגרפי המיוחד והחשיבות הצבאית, יש במצודה שרידים החל מימי בית ראשון ועד ימינו, עת שימש המבנה עד 1967 את הלגיון הירדני.
הפער בחומת העיר העתיקה שנבנתה במאה ה-16 בימיו של הסולטאן סולימאן המפואר שהיווה חלק מהחפיר שהקיף בעבר את המצודה, נפרץ לרגל כניסתו של הקיסר הגרמני וילהלם השני, שביקר בירושלים ב-1898 על מנת לחנוך את כנסיית הגואל וכיום מהווה חלק מהכביש הנכנס לכיוון העיר העתיקה.
בבית השער יש סימון של ה-Ordnance Survey מ-1865 עת הסתבר לראשונה ששער יפו וירושלים גבוהים בהרבה מעל פני הים, נתון שלא היה ידוע עד אז.
הנקודה שנמדדה הייתה משמעותית ביותר והתבטאה בגובה של 777 מ' מעל פני הים וסימון לכך נמצא בצדו הצפוני של השער, באבן התחתונה הקרובה למדרכה, המורכב מ-3 קווים אנכיים וקו אחד אופקי, סימון שהיה מקובל של נקודות הגובה ונקודות טריאנגולציה למיפוי של המהנדסים המלכותיים הבריטים מימיה של המלכה ויקטוריה.
בסמוך לשער נמצאות כתובת משוקמת של סולימאן המפואר וכתובת המוחסת לטדי קולק.
בית השער שהינו מהתקופה העות'מאנית, בנוי לפי העיקרון של הכניסה העקיפה, כלומר נכנסים לשער, שוברים ציר עת מפנים את הצד הימני הבלתי מוגן של הגוף אל מגני העיר.
את השער היה ניתן לסגור בדלת כבדה, שהייתה סגורה בשעות הלילה עד ראשית המאה ה-20 על מנת למנוע כניסה לא מבוקרת לתחום העיר העתיקה.
ברחבה שממזרח לשער הנושאת את שמו של הכובש המוסלמי של ירושלים ב-638 עומר אל ח'טאב, מצויים כמה בתי מלון שהיו מבין המפוארים שבבתי המלון של ירושלים בשלהי המאה ה-19 שמאחד מהם, מלון פטרה, ניתן לצפות על בריכה גדולה שצמודה למלון הקרויה בשם 'בריכת המגדלים' או 'בריכת חזקיהו'
בצמוד לרחבה ממוקם בניין שנבנה בשנות ה-50 של המאה ה-19 הנקרא בשם Christian Information Center שבו היה סניף הדואר הראשון במזרח התיכון שיהווה את הדואר הקיסרי האוסטרי ובכך שירת את האוכלוסייה של היהודים האשכנזים בירושלים שרבים מהם היו אזרחי אוסטריה.
מעבר לחפיר הצמוד לרחבה מתרומם אחד ממגדלי המצודה המרשימים ביותר, מגדל הרודיאני שהיווה אחד מ-3 מגדלים שבנה המלך הורדוס במצודה במאה ה-1 לפנה"ס, האחד ע"ש אשתו מרים בת למשפחת חשמונאית, השני נקרא ע"ש אחיו של הורדוס פצאל והשלישי נקרא היפיקוס (מפקד הפרשים) ע"ש ידידו שאת שמו איננו יודעים .
קישור למסלול טיול מומלץ המכיל את האתר.
קישור לאתר התיירות הרשמי של ירושלים