גן לאומי תל באר שבע
האתר שהיווה מרכז שלטון אזורי, המשתרע על פני כ-11 דונם במפגש בין נחל חברון לנחל באר שבע, נקרא אמנם 'תל באר שבע' אך נכון יותר שאיקרא בשם 'תל שבע' יען הממצאים הארכיאולוגים שנחשפו בו הינם מתקופת בית ראשון (המאה ה-11-המאה ה-10 לפנה"ס) ולא מתקופת האבות (המאה ה-18 לפנה"ס) .
חיזוק לטענה שאכן היו שני אתרים במרחב ששמם נקשר לשבע, מוזכר בתיאור גבולות נחלת שבט שמעון בספר יהושע "וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי, לְשִׁמְעוֹן--לְמַטֵּה בְנֵי-שִׁמְעוֹן, לְמִשְׁפְּחוֹתָם; וַיְהִי, נַחֲלָתָם, בְּתוֹךְ, נַחֲלַת בְּנֵי-יְהוּדָה. ב וַיְהִי לָהֶם, בְּנַחֲלָתָם--בְּאֵר-שֶׁבַע וְשֶׁבַע, וּמוֹלָדָה."
הקישור בין אברהם לבאר שבע מופיע בספר בראשית "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח-לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל-הָגָר שָׂם עַל-שִׁכְמָהּ, וְאֶת-הַיֶּלֶד--וַיְשַׁלְּחֶהָ; וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע, בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע."
וכן לאחר עקידת יצחק "וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל-בְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם, בִּבְאֵר שָׁבַע"
בספר שופטים, ב"ש מוזכרת כקו גבול דרומי במהלך סיפור פילגש בגבעה "וַיֵּצְאוּ, כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַתִּקָּהֵל הָעֵדָה כְּאִישׁ אֶחָד לְמִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע, וְאֶרֶץ הַגִּלְעָד--אֶל-יְהוָה, הַמִּצְפָּה."
סיפורי המקרא על תקופת האבות התרחשו כנראה בתקופת הברונזה התיכונה (1,550-2,000 לפנה"ס) אך עד היום לא נחשף שום ממצא ארכיאולוגי הקשור לבאר שבע המקראית, ויש פער בין הכתוב המקראי לממצאים בשטח.
במרחב באר שבע והנגב נחשפו ממצאים ארכיאולוגים רק משתי תקופות: הכלקוליתית (3,300-4,300 לפנה"ס) ותקופת הברזל (586-1,200 לפנה"ס).
לפי סיפורי המקרא המבטאים סגנון חיים ייחודי, התקופה מתאימה רק לתקופה הכלקוליתית ולכן יש דעה במחקר שטוענת שהתקופה הכלקוליתית היא הרקע לסיפורי האבות במקרא שבפועל לא היו אמיתיים, כמו שאין שום ממצא מנדודי בני ישראל במדבר וכניסתם לארץ ישראל.
ואכן לאור הממצאים באתר, הזיהוי המקובל כיום הוא שהאתר היווה מרכז מנהלי 'שבע' ולא העיר באר שבע.
העיר באר שבע המקורית ממוקמת דרומית לאתר ליד נחל באר שבע, בסמוך לשוק הבדואי של ב"ש כיום, אתר שבו נמצאו שרידים של יישוב גדול מתקופת המלוכה הישראלית, אך אי אפשר לבקר בו כיום, כיוון שאנו כשיר לביקורים.
כמרכז ניהולי, האתר היה מושתת על יישוב קטן המכיל חגורת בתים לאכלוס עובדי האתר מאגר המים הניזון ממי נחל חברון, מערכת מחסנים ומרכז פולחן ציבורי.
במהלך עונת החפירות, נחשפו בתוך מרתפי המחסנים שבאתר, שברי אבנים גדולות ומסותתות של מזבח וביניהן תבנית של 4 פינות המוגדרות 'קרנות המזבח'.
לדעת המחקר, יתכן שהיה זה המזבח שבמקורו עמד במקדש שהיה באתר, לפני שנופץ באחת משתי הרפורמות שהיו בעם ישראל: הראשונה בימי חזקיהו (701-705 לפנה"ס) שעליו נכתב שהסיר את הבמות והפולחן הרע שהיו לאלוהי ישראל מחוץ לירושלים, וזאת על מנת לרכז את כל הפולחן רק בירושלים, והשנייה בימי יאשיהו (609-615 לפנה"ס) שגם הוא ניפץ את אתרי הפולחן מחוץ לירושלים.
המזבח המקורי ששרידיו הורכבו מחדש, מוצג כיום במוזיאון ישראל, והעתק מדויק שלו נבנה בכניסה לאתר.
מפעל המים שבאתר, שהינו מהיפים בארץ, חצוב בתוך סלע קירטון רך, מכיל 5 חללים גדולים שמחוברים ביניהם, שיכולים להכיל 700 קוב מים.
הכניסה למאגר הינה דרך פיר עמוק של 20 מ' בצורת קונוס, רחב למעלה וצר למטה המדופן באבני גיר וצור מקומיות, שמכיל מדרגות שיורדות לאורך הקיר, עם מעקה מוגבה לאורך הירידה, שמגיעות לפתח המקורי של המאגר.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.