גבעת הרדאר
ערב הכרזת המדינה ביום שישי אחה"צ ה-14.5.1948 - ה' באייר תש"ח, על גבעת הרדאר שהיא הנקודה הגבוהה במרחב, ישב כוח בריטי המצויד במערכת רדאר שהייתה אמורה לסייע בתוכניות שונות במלחמת העולם ה-2 התקבלה פקודת פינוי.
הנוהג שהשתרש בארץ בכל הנקודות בהם היו מאחזים צבאיים, שהבריטים מעברים את השליטה על הנקודה הנתונה לצד הערבי או לצד היהודי וזאת מתוך שיקול הנובע מתפישת עולמם לעזור לצד החזק שמגובה שמספר רב יותר של מתיישבים, ערבים או יהודיים.
כשגבעת הרדאר ננטשת, לוחמי פלמ"ח (פלוגות מחץ) משתלטים על המקום ומעבירים את האחריות לאנשי החי"ש (חילות שדה) וזאת מתוך נוהל שלוחמי הפלמ"ח הינם כוח המיועד לפעולות לחימה ואילו כוח החי"ש הם אלה שמחזיקים ומאבטחים את המקומות הכבושים.
תמונת המצב היא שיום לאחר הכרזת המדינה, פולשים לכיוון מדינת ישראל 'סלעי"ם' (סוריה, לבנון, עירק, ירדן ומצרים) ובמסגרת המתקפה הזאת, מגיע ב-19.5 למרחב כוח גדול של הלגיון הירדני שבמקביל נכנס גם לעיר העתיקה בירושלים.
כאשר עמיאל רוז'נסקי, אחד ממפקדי החי"ש, מבחין בכוח הירדני הגדול שעולה מולו חושכות עיניו, שכן עליו להתמודד מול צבא סדיר שמגיע עם שריוניות ועוצמת אש ולא מול ערביים מקומיים ולכן, אחרי מספר חילופי אש קצרים ולאחר הבנה שאין שום סיכוי לעצור את הכוח העולה מולו באמצעים העומדים לרשותו, הוא נותן לאנשיו פקודה לסגת לכיוון העמדה הממוקמת בקיבוץ מעלה החמישה הסמוך.
נסיגת הכוח לעבר הקיבוץ לוותה באש של הכוח הירדני, הגורמת לנפגעים בקרב כוח החי"ש וביניהם גם בעמיאל רוז'נסקי שחיפה כל העת מאחור על נסיגת חייליו ומאפשר בכך לכל מי שמצליח לעבור את המרחק ללא פגע, לחסות בעמדה שנבנתה על ידי אנשי קיבוץ קריית ענבים הסמוך, עמדה העשויה מבטון לא מזוין ולא ממוגנת כראוי.
מספר ימים לאחר כיבוש גבעת הרדאר, מתקדמים הירדנים מגבעת הרדאר לכיוון מעלה החמישה במטרה לכובשו וכאשר מבחין בדבר ישראל שפירא ממפקדי החי"ש, הוא פוקד על חייליו לצאת מהעמדה מתוך הבנה שעדיף לשכב מחוץ לעמדה ולהיפגע מרסיסים מאשר להישאר בתוך העמדה הבלתי חסינה, שכן ברור שהירדנים יטווחו בעמדה שקל לפגוע בה.
ואכן בעת שהלוחמים שוכבים סביב העמדה, פוגע פגז שנורה ע"י הירדנים בעמדה ומפורר אותה לחלוטין.
בעוד כוח החי"ש נלחם בשארית התחמושת שנותרה ברשותם, פסקו לפתע גלי הסתערות של הירדנים לכיוון העמדה וייצרו תמונת מצב שהירדנים לא מצליחים לכבוש את העמדה והכוחות נשארים בעמדה סטטית עד להכרזה על סיום הלחימה, עת נחתם הסכם שביתת הנשק באפריל 1949 ברודוס.
ואכן ליד מעלה החמישה ומעל קריית ענבים ישב כוח יהודי ובמרחק של כמה מאות מטרים ישב כוח ירדני במשך 19 שנים ועודכן רק במהלך מלחמת ששת הימים.
קישור למסלול טיול מומלץ המכיל את האתר.
קישור לאתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל