top of page
כנסיית עמנואל.jpg

כנסיית עמנואל

­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­כנסיית עמנואל, הממוקמת במרכז המושבה האמריקאית, נבנתה ב-1904 ע"י בני הדור השני של קבוצת הטמפלרים, שראשוני קהילתם עלו לארץ ישראל ב-1868 והתיישבו בחיפה.

 

הכנסייה, המהווה מרכז רוחני במושבה האמריקאית ומשתייכת לזרם הלותרני שבנצרות בנויה בסגנון ניאו גותי ומכילה מספר אלמנטים מרהיבים ביופיים כגון מגדל פעמונים, גג המושתת על רעפים אדומים, חלונות המשולבים בוויטרז'ים צבעוניים ועוד.

הכנסייה מכילה בתחומה עוגב גדול המיועד בין השאר לקונצרטים עבור הציבור הרחב הפוקד את הכנסייה.

 

המושבה האמריקאית הינה פרי יוזמתו של אדם בשם ג'ורג' אדמס שהנהיג ב-1866 קבוצת נוצרים ממיין שבארה"ב, לעלות לארץ ישראל כדי לגרום ליהודים לחזור ולעבד את האדמה, על מנת להכשיר את הקרקע לביאת המשיח. 

 

הקבוצה שהכילה 157 אנשים, עלו על ספינה במיין ואחרי חודש של משט בים, הם הגיעו ליפו בה הובטח להם מתחם קרקעי, שהקונסול האנגלי היה אמור לקנות עבורם, אך הלה לא הצליח במשימתו ועל כן הם הקימו מחנה אוהלים על חוף הים, שהיה מקום קבורת המתים במגפת הדבר שהתחוללה בארץ שנתיים קודם לכן.

היות ועדיין האדמה הייתה מזוהמת, חלק מחברי הקבוצה מיד חלו וכ-10 מהם מתו תוך 3 שבועות.  

במהלך שהייתם על חוף הים הצליחו מארגני הקבוצה לרכש את החלקה שכיום מוגדרת כמושבה האמריקאית והחלו להרכיב בה בתי עץ שהם הביאו איתם מארה"ב שהם מפורקים.

לאחר התארגנותם במבנים, החלו חברי הקבוצה לעבד את האדמה עם כלים, מחרשות וזרעים שהביאו איתם מארה"ב, אך לא הכול התאים לאדמת הארץ, למשל, המחרשה הייתה עמוקה מדי ועל כן העלתה עשבים שוטים שצמחו עם הגידולים, גם הזרעים לא כולם התאימו לארץ ומה שכן הצליחו לנבוט ולצמוח, הבדואים שבסביבה שדדו להם אותם.

בנוסף לצרה הכלכלית, מנהיגם אדמס שהיה חייט במקצועו, היה גם שתיין גדול שהצליח להקים חנות משותפת לכלל החברים, גבה מהם כסף וקנה הרבה יין לחנות, אך בסוף שתה הכול בעצמו, תהליך שגרם שמצבה של הקבוצה הלך והידרדר וזאת מצירוף הקשיים הכלכליים והוויכוחים ביניהם.

 

שנה אחת בלבד לאחר עליתם לארץ, התרוקנה המושבה מתושביה כאשר רובם חזרו בבושת פנים לארה"ב וזאת אחרי שגייסו עבורם תרומה כדי לקנות כרטיס. 

 

רולה פלויד, אחד מחברי הקבוצה שהיה מתורגמן ומורה הדרך הראשון, הביא אייתו כרכרה מארה"ב אך היות והדרך לירושלים נסללה רק ב-1869 לרגל ביקורו של הקיסר פרנץ יוסף בארץ, נאלץ רולה לעבור לירושלים ושם הצליח בעיסוקו ולמעשה הוא אחד היחידים שנשאר בארץ.

 

כמוצא אחרון להרפתקתם בא"י, מכרו חברי הקבוצה האמריקאית את השטח והבתים לצליין גרמני בשם לוקסלר והוא שמכר בהמשך את הקרקע לטמפלרים.  

 

הטמפלרים הינם קבוצה של גרמנים נוצריים, שהונהגה ע"י אדם בשם כריסטוף הופמן והוגה דעות בשם גיאורג הרדג, שהאמינה שכדי שהמשיח יבוא, הם צריכים לעשות מעשים בא"י וזאת על מנת לזרז את הגעתו.  

חברי הקבוצה רצו להתבדל ולהתרחק מהכנסייה המסורתית, כיוון שלדעתם לא צריך כמרים והיררכיה, כי אלוהים נמצא אצלם בלב, ועל כן הטמפל-המקדש הוא בתוככם ומכאן נובע שם הקבוצה – הטמפלרים ולכן בשלבי התיישבותם הראשונה, לא נבנו כנסיות במושבותיהם ורק ב-1898 עת הגיע הקיסר הגרמני וילהם ה-2 לבקר בארץ והרשם מאד מהמושבות שהטמפלרים הקימו, תרם להם סכומי כסף גדולים בהפצרה לחזור לאמונתם דרך הכנסייה ואכן הדור השני של הטמפלרים התקרב לכנסייה והקים במתחם את כנסיית עמנואל וב-1907 את הכנסייה באלוני אבא, כאשר ביתר המושבות אין כנסיות.

 

חברי הקבוצה הגיעו לארץ ב-1868 והתיישבו בהתחלה בחיפה, שם הקימו מושבה למרגלות הכרמל על מתחם הידוע כיום בשם המושבה הגרמנית.

 

עקב מערכת סכסוכים פנימיים בקרב חברי הקבוצה שצצו במהלך פעילותם בחיפה, הם התפצלו וחלקם עברו ליפו, בה הם נחשפו לבתי המושבה האמריקאית שנעזבו ועמדו למכירה יחד עם אדמותיה.

הטמפלרים קפצו על המציאה וקנו ב-1869 את מתחם המושבה האמריקאית על שלל המבנים שנבנו במתחם.

אחרי שנתיים של עבודה חקלאית, הגיעו הטמפלרים למסקנה שהאדמה במרחב המחייה שלהם לא הכי מוצלחת ולכן חפשו אדמות חקלאיות להמשך פעילותם בארץ.

ואכן ב-1871 קנו את שרונה, ב-1873 יסדו את המושבה גרמנית בירושלים. הדור השני של הטמפלרים הקימו ב-1902 את אלוני אבא וב-1903 את בית לחם הגלילית.

 

במתחם המושבה האמריקאית/הטמפלרית ממוקם אתר בשם 'בית עמנואל' המשמש כיום כמרכזה של קהילת היהודים המשיחים הנקרא בשם 'בית עמנואל'.

המבנה של בית עמנואל נקנה בשלהי המאה ה-19 ע"י ברון רוסי בשם פון יוסטינוב, שהפך את המבנה לבית חולים והקים בחצרו גן הנקרא 'גן הברון' שהכיל במרכזו עץ פיקוס בנגלי שהובא ממקווה ישראל, שצמח ברבות השנים לעץ רב שורשים המכיל ענפים לרוב, המקנה כיום פינת ישיבה מדהימה בלב המושבה האמריקאית.

קישור למסלול טיול המכיל את האתר.

קישור לאתר עיריית תל אביב-יפו 

bottom of page