גן לאומי כורסי
האתר המכיל שרידי מנזר גדול וכנסייה, נחשף בדרך מקרית ב-1970 וזאת בעת שבמהלך סלילת הכביש לרמת הגולן, נתקלו העובדים ברצפת פסיפס גדולה ומיד הזעיקו את הארכאולוגים מרשות העתיקות שהמשיכו במלאכת החפירה ועם הזמן חשפו באתר שרידי מבנים מהמאה ה-5
השם כורסי מוכר מתוך תיאורים של עולי רגל כדוגמת הספר של קיריליוס מסקיתופוליס (בית שאן): "פנו סאבאס ובן לווייתו לדרכם, הלכו דרך ארוכה, עברו בין ים כינרת לירדן, התפללו בכורסיה ובהפטאפגון (טבחה) ובשאר המקומות הקדושים באזור ועד פאניאס."
לביסוס השערה שאכן שם האתר הוא כורסי ניתן להסיק מתוך זה שעד 1967 היה ממוקם באתר כפר סורי שנקרא כורסי, שכנראה שימר את השם העתיק.
לפי המסופר בברית החדשה ישוע הגיע בסירה לארץ הגדריים או ארץ הגרגשיים וביצע שם את 'נס החזירים'.
השם כורסי לא מוזכר בברית החדשה, אך היות וגדרא נמצאת ליד חמת גדר וג'רש נמצאת בעבר הירדן, קיימת סבירות גדולה שאכן שם האתר הינו כורסי.
על פי המסורת הנוצרית האתר מזוהה כמקום שבו ביצע ישוע את 'נס החזירים' שבמהלכו ריפא שני אחוזי שד משיגעונם וזאת כפי שמצוטט שבברית החדש: "וַיְהִי כְּבֹאוֹ אֶל־עֵבֶר הַיָּם אֶל־אֶרֶץ הַגַּדְרִיִּם וַיִּפְגְּשׁוּהוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֲחוּזֵי שֵׁדִים יֹצְאִים מִבָּתֵּי הַקְּבָרוֹת וְהֵמָּה רַגְזָנִים מְאֹד עַד אֲשֶׁר לֹא־יָכֹל אִישׁ לַעֲבֹר בַּדֶּרֶךְ הַהוּא׃ וְהִנֵּה הֵם צֹעֲקִים לֵאמֹר מָה לָּנוּ וָלָךְ יֵשׁוּעַ בֶּן הָאֱלֹהִים הֲבָאתָ הֲלֹם לְעַנּוֹתֵנוּ בְּלֹא עֵת׃ וְשָׁם עֵדֶר חֲזִירִים רַבִּים רֹעִים הָרְחֵק מֵהֶם׃ וַיִּתְחַנֲנוּ אֵלָיו הַשֵׁדִים לֵאמֹר אִם תְּגָרֲשֵׁנוּ תְּנָה לָּנוּ לָבוֹא בְּעֵדֶר הַחֲזִירִים׃ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֵכוּ וַיֵּצְאוּ וַיָּבֹאוּ בְּעֵדֶר הַחֲזִירִים וְהִנֵּה הִשְׂתָּעֵר כָּל־עֵדֶר הַחֲזִירִים מִן־הַמּוֹרָד אֶל־הַיָּם וַיָּמוּתוּ בַּמָּיִם׃ וַיָּנוּסוּ הָרֹעִים וַיָּבֹאוּ הָעִירָה וַיַּגִּידוּ אֶת־הַכֹּל וְאֵת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לַאֲחוּזֵי הַשֵׁדִים׃ וְהִנֵּה כָּל־הָעִיר יָצְאָה לִקְרַאת יֵשׁוּעַ וְכִרְאוֹתָם אֹתוֹ וַיְבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לַעֲבֹר מִגְּבוּלָם".
המבנה שנחשף באתר הינו מנזר מהתקופה הביזנטית (638-324) שהכיל אכסניה ושירותים לעולי הרגל, חדרי מגורים, בית מרחץ וכנסייה גדולה שכנראה הנציחה את 'נס החזירים'.
הכנסייה נפגעה קשות במהלך הפלישה הפרסית (628-614) שוקמה מחדש, אך לאחר מכן שוב נפגעה וזאת בראשית התקופה המוסלמית (638) אך הפעם בצורה קלה, היות והמוסלמים השתמשו במנזר למגורים, אך במקביל ביצעו ברכיבי הכנסייה איקונוקלאזם (השחתתו דמויות).
ברעידת האדמה הקשה שהתרחשה בא"י ב-749 המכונה 'השבעית' הכנסייה חרבה יחד עם המנזר ונשארה הרוסה עד ימינו.
קישור למסלול טיול מומלץ המכיל את האתר.