אום ג'וני - דגניה א'
דגניה א' המוכתרת בתואר אם הקבוצות והקיבוצים, המציגה בתחומה אנדרטה המכילה כ-270 שמות הקיבוצים, נוסדה ב-1911 כ'קבוצה' הראשונה, בסגנון ההתיישבות החדש והמקורי של העלייה ה-2.
סגנון ה'קבוצה' שהוקמה על אדמת לאום, היווה שינוי מהותי לסגנון ההתיישבות בעלייה ה-1, עת הוקמו המושבות הראשונות כדוגמת ראשל"צ, יסוד המעלה ומזכרת בתיה, שהיו על בסיס של אדמה פרטית לכל משפחה, שנרכשה בכספם האישי.
ראשוני חברי קבוצת דגניה א' שהוקמה על אדמת הכפר אום ג'וני, שנקנה ע"י ארתור רופין מחיים מקלווריסקי, מנו 9 בחורים ו-2 בחורות, שהיו חברי הקומונה החדרתית, שהחליפה את חברי קבוצת רומני, שהיו למעשה הראשונים שעלו על אדמות אום ג'וני.
תבנית היישוב של דגניה עוצבה ע"י אלכסנדר ברוולד, שהיה מחלוצי האדריכלות הישראלית בתקופת היישוב, שתכנן כך שכל ענפי החקלאות, קרי מטעי התמרים, ההדרים והרפתות נמצאות בתוך חצר היישוב, וזאת כפועל יוצא לאידאולוגיה של חברי הקבוצה שהחקלאות צמודה לבתים, שבסיסה נובע מהרעיון שיש להתפרנס אך ורק מחקלאות.
רעיון נוסף שהוטמע באידאולוגיה של הקבוצה, היה לשמור על אינטימיות, ולא להכיל בתוכה יותר מכמה עשרות ספורים של חברים.
כשהגיעו חברים נוספים מתנועת "הפועל הצעיר" שרצו להצטרף לדגניה, נאמר להם להקים קבוצה נפרדת, וכך הוקמה ב-1920 דגניה ב' כקבוצה נפרדת, ובהמשך ב-1922 חברי דגניה ג' שרצו אף הם להצטרף לאחת הקבוצות, נאלצו לעבור לעמק יזרעאל והקימו את קבוצת גניגר.
הצריף המקורי שהוקם ב-1911 על אדמת אום ג'וני, נבנה ע"י נגר טמפלרי שהתגורר במושבה הגרמנית בחיפה ועם סיום בנייתו הועלו חלקיו על רכבת העמק והובלו לנקודת ההתיישבות, ושם שימש כמגדל שמירה, מחסן כלים, מטבח ומקום ללינה.
עשרות שנים מאוחר יותר, התכבד מבנה הצריף להוות סמלה של דגניה בראשית דרכה.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.