גן לאומי תל מגידו
תל מגידו הממוקם על שטח של כ-60 דונם ובגובה 60 מטרים מעל עמק יזרעאל הפרוש למרגלותיו, מכיל כ-30 שכבות יישוב למן התקופה הכלקוליתית (3,300-4,500 לפנה"ס) ועד עזיבת התל בשלהי התקופה הרומית (324) וכשכזה, הוכר האתר ב-2005 כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.
חשיבותו של התל נובעת מיהותו שולט על צומת דרכים של דרך הים העתיקה, המקשרת בין מסופוטמיה בצפון למצרים בדרום, צומת המהווה נקודת מפגש: מהצפון מדרך ואדי מילח ליקנעם ומשם למגידו, מהמערב בדרך ואדי ערה ומהדרום דרך עמק דותן.
את התל, המהווה אתגר ארכאולוגי בעל חשיבות עליונה, החל לחפור לראשונה ב-1903 הארכיאולוג הגרמני גוטליב שומכר שבמהלכן חשף חותם שעליו רואים דמו אריה והכיתוב 'לשמע עבד ירבעם' כתובת שהופיעה בשטר של 5 לירות ולאחר מכן במטבע של 5 ₪.
בתקופת המנדט ולאורך מספר עונות חפירה, ביצעו את המלאכה החופרים האמריקאים: פישר, גיא ולאוד שתכננו לחשוף את כל שכבות התל, אך הבינו במהרה שהדבר לא ניתן לביצוע עקב מורכבות השכבות.
יגאל ידין ביצע ב-1968 חפירת בדיקה באזור השערים והחומות של מגידו לצורך אימות מסקנותיו לגבי סוג השערים שנחשפו באתרי תל לכיש ותל גזר.
בראשית שנות ה-90 הגיעה לאתר משלחת חפירה מטעם אוניברסיטת תל אביב, בראשות ישראל פינקלשטיין ודוד אוסישקין, שכללה גם אוניברסיטה אמריקאית ויחד חפרו באתר מספר עונות .
מגידו הינו התל הכי חפור בארץ, הן מבחינת כמות השכבות והן מבחינת מספר עונות החפירה.
מבחינה היסטורית, העדות הכתובה הראשונות על מגידו, קשורות למסע של תחותמס ה-3 במאה ה-15 לפנה"ס (1458 לפנה"ס) כשמטרת המלך המצרי היה לכבוש מגידו, מהלך המתואר במקדש כרנך שבמצרים.
עדות נוספת לקיומה של מגידו, נחשפה במצרים במכתבי אל עמרנה המתוארכים למאה ה-14 לפנה"ס, שבה מוזכרת מגידו ב-5 מכתבים, בהם נסיך מגידו כותב למלך מצרים מכתב העוסק בנושא הקציר.
במאה ה-8 לפנה"ס (732 לפנה"ס) מגידו נכבשה ע"י תגלת פלאסר ה-3 מלך אשור, מסע צבאי שהסתים עת בנו סרגון ה-2 כבש את ממלכת ישראל ב-722 לפנה"ס והגלה את תושביה.
כיבוש הארץ ע"י הבבלים ב-586 לפנה"ס, שבסיומה נהרס בית המקדש הראשון, כלל גם את נפילתה של מגידו.
בתקופה הרומית התל נעזב, ובמקומו הוקם יישוב חדש בשם לגיו הנמצא במורדות הדרומיים של התל, שבו נחשפו שרידי כנסייה שהוקמה בשלהי התקופה הרומית.
בתנ"ך מופיעה מגידו 20 פעם.
לנוצרים מגידו מאד חשובה וזאת משום שבספר האחרון של הברית החדשה 'חזון יוחנן' מופיעה מלחמה בין בני האור ובני החושך הנמשכת לאורך שנים, כאשר הקרב האחרון והמכריע מתרחש במקום שנקרא ארמגדון, שאותו משייכים הנוצרים להר מגידו, שהינו למעשה זיהוי על פי צליל וללא שום הגיון אחר.
כאשר גנרל אלנבי במהלך כיבושו את א"י הגיע ב-1917 עם צבאו למגידו, הוענק לו באתר התואר 'לורד אוף ארמגדון' שנחשב לתואר מאוד חשוב ונכבד.
מסיבה זאת בעת ביקור ראשון של אפיפיור בישראל ב-1964 מגידו נכללה ברשימת האתרים שבהם האפיפיור פאולוס ה-6 ביקר, וכמהו נוצרים רבים באים לאתר.
קישור למסלול טיול מומלץ המכיל את האתר.