אתר לאומי הקסטל
מבצע נחשון שהחל ב-05.04.48 הינו תולדה של שבוע אסון השיירות שבו שיירת חולדה בדרכה לירושלים, שיירת יחיעם בדרכה ליישובי הצפון ושיירת נבי-דניאל בחזרה מגוש עציון, ספגו נפגעים רבים ואז לראשונה, באור יום לעיני הבריטים, מרכזים 1,500 לוחמים ויוצאים למבצע הגדול הראשון במלחמת העצמאות שהינו פתיחת הדרך לירושלים.
מבצע נחשון אמור היה להוות שינוי טקטי שהתבטא בכך שעד לנקודת פתיחת המבצע הערבים שלטו על מדרונות שני צדי הכביש לירושלים ואילו בהכלת מבצע נחשון הכוונה הינה למגר את חוליות הערבים מנקודות השליטה הללו, להשתלט עליהם ובכך להבטיח את הנסיעה לירושלים בצורה חופשית.
הכפר הערבי הראשון שנכבש במבצע הינו הקסטל, שכיבושו מהווה קו פרשת מים, שכן זו הפעם הראשונה בסכסוך הערבי-ישראלי שנכבשת אדמה ערבית בכוח ובאלימות, כי עד לשלב הזה השטחים נקנו מבעליי הקרקעות.
בראשית חודש אפריל, מתקשר דוד שלתיאל, מפקד מחוז ירושלים, לפיקוד העליון ומודיע שהתקבל מידע מודיעיני שהקסטל מתפנה מתושביו הלא לוחמניים ולכן מציע לנצל את ההזדמנות ולכבוש את הקסטל בהקדם מבלי לפגוע באזרחים חפים מפשע.
ואכן עם קבלת ההחלטה לכיבוש הקסטל יוצאים 2 כוחות, האחד של חי"ש (חיל שדה) בפיקודו של דוד שאלתיאל, שאמור להשתלט על 3 משלטים מדרום לקסטל ובמקביל, כוח של הפלמ"ח (פלוגות מחץ) בפיקודו של אליהו סלע (המכונה רעננה) להשתלט על הכפר הערבי קסטל.
לביצוע התוכנית כוח חי"ש עולה במעלה המדרונות בהתאם לתוכנית הקרב ותופס 3 משלטים מדרום לקסטל ובמקביל כוח הפלמ"ח מגיע לפאתי הכפר ללא שום התנגדות של כוחות לוחמים ומשתלט עליו ללא כל התנגדות.
עם הכרזה על כיבוש הכפר, לוחמי הפלמ"ח חזרו לקריית ענבים, בעוד לוחמי חי"ש נשארו לאבטח כחלק מיישום ההנחיה שהפלמ"ח הינו כוח כובש ואילו החי"ש הינו כוח מאבטח.
הערבים שלא מוכנים לעבור לסדר היום שכפרם הינו הכפר הערבי הראשון שניכבש מתחילים בסדרת התקפות לנסות לכבוש חזרה את הקסטל והמשלטים.
ואכן תוך 3 ימים נופלים כל המשלטים וכל מי שנשאר בהם בחיים, מופנה לכוח החי"ש שעדין נמצא במרומי הגבעה שחולשת על הכפר.
נוכח מצבם החמור של לוחמי החי"ש, העומדים מול מתקפות הערבים, הם מפנים בקשר בקשה לעזרה מהפיקוד העליון, קריאה שלא נענית מידית עקב חילוקי דעות בין מפקדי הפלמ"ח לאלו של חי"ש, שאהדה רבה לא שררה ביניהם, על מי מוטלת אחריות התגובה לקריאה הנואשת, שקיבעה מצב שלוחמי החי"ש שנשארו לאבטח את הקסטל, מבקשים סיוע בתא שטח שהוגדר באחריות הפלמ"ח.
בלילה בין ה-7-8.4.1948 מתבצעת אחת מההתקפות הערביות היותר קשות, עת מאות ערבים החלו לטפס במעלה הגבעה, בעוד לוחמי החי"ש בשארית כוחותיהם לא מצליחים לעצור את ההתקפה הערבית שמצליחה להגיע עד לפאתי בית המוכתר שבראש הגבעה.
בשעח חצות לערך, עת מפנים המסתערים ערבים את מבטם לאחור, מסתבר להפתעתם ולחרדתם שכמות הנפגעים מבין כוחותיהם בעת מתקפתם היא גדולה מאד ועל כן ניתנת פקודת נסיגה לעבר מורדות הגבעה, פעולה הגורמת להפסקת המתקפה הערבית.
בשעה 03:00 לערך, למול עמדת שמירה המאוישת ב-2 לוחמי חי"ש עייפים ומורעבים מופיעות לפתע 3 דמויות העולות במעלה המדרון, הלוחמים בטוחים שמדובר בתגבורת שבאה להחליף אותם סוף סוף, מקבלים את פניהם בצעקות עידוד לעלות אליהם.
לפתע אחת הדמויות צועקת באנגלית hello boys (הלו בחורים) ואז תחושת אחד מהלוחמים היא שלא מדובר בתגבורת ולכן יורה לעבר הדמויות וכתוצאה מכך, אחת הדמויות צונחת ונופלת והשניים האחרים נמלטים.
בשעה 04:00 לערך, קולט בירושלים איש הש"י (שירות ידיעות) בהאזנות סתר, שבכפרים הערביים במרחב, עולה צעקה 'הציפור נפלה בכלוב' אך אין לו מושג על מה מדובר.
בשעה 09:00 לערך, מגיע לקבוצת לוחמי חי"ש בקסטל עוזי נרקיס, סגן מפקד הגדוד ה-4 של חטיבת הראל ומתחקר את הלוחמים למצבם, שמספרים על כך שאין להם אוכל, אין להם תחמושת, יש להם הרוגים ופצועים ומוסיפים שבלילה עלו 3 דמויות, לאחר שהתברר שלא מדובר בתגבורת, ירו עליהם ואחד מהם נפל ו-2 ברחו.
עוזי נרקיס ניגש לגופת ההרוג ולא מזהה את דמותו, לוקח את תעודותיו ונוסע חזרה למפקדה בקריית ענבים.
בשעה 10:00 לערך, שומע אליהו סלע במקום מושבו במעלה החמישה, יריות מכיוון הקסטל ומבין מיד שהערבים פותחים במתקפה על הלוחמי החי"ש שנמצאים עדין בראש הגבעה שבקסטל.
רעננה תופס מיד בחור בשם נחום אריאלי (המכונה ג'וני) ופוקד עליו לגייס מיד קבוצת לוחמים על מנת לחבור לנצורים בקסטל.
ג'וני אכן מצליח לגייס למבצע 17 לוחמים, ויחד איתם הם עולים על 2 משוריינים הנוסעים עד לפאתי הכפר הערבי, מקום בו הם נוטשים את הרכבים ומתחילים לנוע לעבר הלכודים בראש הגבעה.
בעודם שועטים במעלה הגבעה הם מבחינים בכמות גדולה של ערבים הנמצאים במעלה המדרון, נתון שגרם להתפרקות מוחלטת של יחידת החילוץ וכתוצאה מכך מתחילה מנוסה מהמערכה תוך כדי היפגעות של רוב הכוח.
בשלב קריטי שכזה נשמעה לפתע קריאה מפיו של שמעון אלפסי (מכונה אלפונס) 'טוראים היסוגו, מפקדים יישארו לחפות' לשמע הקריאה, כל אנשי החי"ש נסוגו בחסות כוח התגבורת, שנשארו אחרונים על מנת לחפות על הנסוגים.
בסיכומו של יום, נכבשה הגבעה ע"י הערבים, כאשר על מדרונותיה מוטלים ללא רוח חיים 17 לוחמי הפלמ"ח ו-22 חיילי חי"ש.
בהיוודע הידיעה שהקסטל נכבש ע"י הערבים, התקבלה החלטה במפקדת החטיבה לגייס מיד כוח חדש ולצאת מיידית לכיבוש הכפר.
ואכן באותו לילה, יוצא רעננה, בפעם השנייה בראש כוח פלמ"ח לכבוש את הקסטל והפלא ופלא, אותם תיאורים כמו במבצע הראשון לכיבוש הכפר, חוזרים על עצמם, עת הלוחמים נכנסים לכפר ללא כל התנגדות רצינית ומכריזים בקשר על כיבוש הקסטל.
פעולת הכיבוש מאפשרת להכריז שהדרך לירושלים פתוחה, נתון המהווה אור ירוק לנסיעה בטוחה של 3 שיירות ענק של אספקה לירושלים, שעד לשבל הנוכחי הייתה במצור.
בתחקיר שנעשה לאחר כיבוש הקסטל, הסתבר שהדמות שנהרגה מבין 3 הדמויות שצצו באישון לילה מול שני לוחמי חי"ש, הינה של מפקדם הנערץ של הערבים, עבד אל קדר אל חוסייני, שדבר מותו גרם לתסיסה גדולה בקרב ערבי הסביבה שיצאו לנקום בחמת זעם בחיילי חי"ש ולוחמי הפלמ"ח שהגיעו לעזרתם, לחימה שאכן הצליחה מבחינתם להחזיר את הכפר לשליטתם.
למחרת ליל כיבוש הקסטל ע"י הערבים, הם לוקחים את גופתו של עבד אל קדר אל חוסייני, מעלים אותה על רכב ונוסעים לקוברו בהר הבית, מלווים בעשרות אלפי משתתפים ותוכם גם כל תושבי הכפר קסטל שנטשו את כפרם.
למצב הזוי שכזה בדיוק הגיע כוח הפלמ"ח לכפר ובכך הוא נכבש בשנית ללא כל התנגדות והפעם לתמיד.
קישור למסלול טיול מומלץ המכיל את האתר.