ראש פינה
על שולי מדרון ההר בו שוכנת כיום ראש פינה, היה ממוקם עד המאה ה-19 כפר ערבי בשם ג'עוני, שחלק משרידי בתיו ונחלותיו עדין פרוסים במרחב.
לראש פינה יש למעשה שתיים וחצי התחלות, כאשר הראשונה שבהם החלה ב-1840 עוד לפני הקמת המושבה, עת בעקבות מהומות דמים ברובע היהודי בדמשק, צעיר יהודי בשם סידאס הורג שוטר סורי ובשל כך מבין שעליו לברוח, שכן אין מחילה מהשלטונות על מעשהו, ולכן הוא מסתלק מדמשק, ומתיישב בכפר ג'עוני, ומהווה בכך את היותו היהודי הראשון שיושב בג'עוני, ולכן נאמר על התיישבותו שהיא מאין חצי התחלה.
לימים יהיו לסידאס עדרי צאן, הוא יעבור לצפת ויפתח בה מחלבה שבעקבותיו נפתחו מאוחר יותר מחלבות כדוגמת המאירי וקדוש המייצרות את הגבינות הצפתיות הידועות.
ההתיישבות השנייה באתר התרחשה כאשר אליעזר רוקח, בן למשפחת עסקנים, שדגלו בהתיישבות יהודית, אירגן ב-1878 קבוצה בת 17 אברכים מצפת שרוכשים חלקות מהאדמות ג'עוני, שמצדם מכרו ליהודים את האדמות הכי גרועות, שהיו עשויות מטרשים וסלעים, שכן האברכים לא הבינו הרבה בעניין וקנו בשמחה כל מה שהוצע להם.
האברכים לא בנו בתים אלא שכרו חדרים בתוך הכפר הערבי ג'עוני, אך לאחר כשנתיים בהן הם מנסים להיות חקלאיים, הם מבינים שנכשלו, והמפעל שנקרא בשם גיא אוני קורס וללא ברירה הם חוזרים לביתהם שבצפת.
בראות רוקח שכל מפעלו עם האברכים יורד לטמיון, הוא מחליט לנסוע לרומניה ובה הוא מגיע לכל מיני קהילות, בהן קהילת מוינשט שביניהם יושב משה דוד שוב שסיפור הייתישבות בא"י מלהיב את דמיונו, ולכן מיד החל באיסוף כספים מהקהילה, לנסוע לא"י ולקנות את האדמות של רוקח, וחלקות נוספות מהכפר ג'עוני, לחזור לרומניה ולארגן את בני קהילתו ויחד איתם לעלות לא"י.
למרות שמדובר על המושבה כמושבה רומנית, היו בה כ-50 משפחות מרומניה וכ-25 משפחות מרוסיה והם אלו שיקימו את הבתים הראשונים של ראש פינה, והם גם אלו שנתנו למושבה את השם מתוך הפסוק בתהילים 'אבן מאסו הבונים, הייתה לראש פינה'.
העלייה הראשונה (1903-1882) מאופיינת ברובה בהתיישבות של יהודים אורתודוכסים המורכבות ממשפחות עם ילדים, הם לא סוציאליסטים אלא זעיר בורגנים שהיה להם בית עסק קטן, וכדי לעלות ארצה הם מכרו את העסק והבית שלהם ומכספם הם קנו חלקה בישוב נתון, כרטיס עלייה ארצה, זרעים, בהמה ומחרשה, וביחד עם כמה משפחות התחילו לעבוד בציפייה שזה יספיק.
ואכן עליית ראשוני המתיישבים בראש פינה החלה באוקטובר 1882, בשעה בה הם מלווים את הגשמים הראשונים שמרככים את האדמה ומאפשרת בדצמבר את החריש הראשון תוך התרגשות גדולה, שבמהלכה נערכה גם החתונה הראשונה בישוב.
במהלך החתונה שלוותה ביריות באוויר כמנהג ערבי הסביבה, נורה למות בטעות אחד מערבי המקום, ומי שמבין מיד את גודל הצרה, הינו השייח של ג'עוני, שידע מה הולך לקרות, היות ומשפחת ההרוג הייתה משפחה חשובה מצפת שמיד תבוא ותנקום.
מיד לאחר האירוע אוסף השייח של ג'עוני את כל הקהילה היהודית לחצרו, סוגר את השער ושומר עליהם עד שתגיע המשטרה העות'מאנית, שסייעה לדו שיח בין היהודים למשפחת ההרוג, שבה הוסכם על תשלום כופר גבוה מאד, שהיה מאחת הסיבות שהביאו את בני הישוב עד לסף פשיטת רגל.
כשנה לאחר עליית המתיישבים על קרקע, שנה המלווה בתלאות ובקשיים, נוצר קשר עם נציגיו של הברון, שמנהלים דו שיח עם המתיישבים הזועקים לעזרה, שבסופו של דבר הם מעבירים את כל רכושם לידי אנשיו של הברון רוטשילד, שמצדו הוא מבטיח באמצעות נציגיו, שייבנה לכל אחד בית, ויינתן להם בהמות על מנת לעזור בשיקומם, הבטחה שאכן מומשה כולה.
נקודות ענין בעיר
מצפה נמרוד ע"ש נמרוד שגב שנהרג ב-2006 במהלך מלחמת לבנון ה-2 בעת שירותו בחיל השריון.
רחוב הנדיב שלאורכו התיישבו המתיישבים הראשונים שהובאו ע"י משה דוד שוב.
מלון אלתר שוורץ שהיה המלון הראשון בראש פינה ושימש מקום לינה מרכזי במרחב ולימים היווה מקום מפגש בין אחת מבנותיו של שוורץ לבין ראובן פייקוביץ' שלימים הפכו להוריו של יגאל אלון.
בית שמחה וילקומיץ' שהיה מורה ולאחר מכן המנהל של בית הספר של ראש פינה במשך כ-16 שנה.
בית הכנסת העתיק שהינו המבנה הציבורי הראשון שנבנה במושבה, שמאופיין בגגו הקעור שנעשה מידיעת טכניקת נגרות הספינות.
בית הפקידות שהיווה את מקום מושבם של פקידי הברון רוטשילד, ומהווה מאגר של סיפורים על התנהלות פקידי הברון מול המתיישבים.
גן הברון שהוקם ב-1886 בניהולו של גנן צרפתי המנציח תכנון קפדני ועיצוב המושתת על תפיסה אירופית מודרנית
קישור למסלול טיול מומלץ המכיל את האתר.