הכנסייה הפרנציסקנית ע"ש נקדימון ויוסף הרמתי
כנסיית יוסף הרמתי, שנבנתה ב-1902 הינה כנסייה לטינית-פרנציסקנית ושכזאת סמליה מוטבעים בשער הכניסה למתחם הכנסייה: צלב ירושלים, המסמל את כל ארץ הקודש, סמל של הקוסטודיה דה-טרה סנטה, תבנית שנמצאת אך ורק בארץ ובעבר היוותה את תבנית הדגל הצלבני, סמל הצלב עם כפות הידיים וכתובת בלטינית: 'יוסף הקדוש חניך האדון איש המועצה' כלומר זו הכנסייה ע"ש יוסף הרמתי.
הפרנציסקנים ובשמם הלטיני קוסטודיה דה טרה סנטה, הינו מסדר שממונה על ארץ הקודש ושכנותיה שהם ירדן, סוריה וקפריסין, שלקח על עצמו 3 תפקידים:
א. ייצוג הקתולים במקומות הקדושים. ב. אירוח עולי רגל והטיפול בהם. ג. הקמת רשת חינוכית בשם 'טרה-סנטה'.
על מנת להיכנס לא"י למשמש את יעודם, נעזרו הפרנציסקנים במאה ה-14 באנשי ונציה שסחרו עם הממלוכים (1517-1260) בארץ ועם קצת איומים בסנקציות על נתיבי המסחר היפשרו בסופו של דבר, בתקופת שלטונו של הסולטן הממלוכי אל קלאון להיכנס לארץ.
כיום קיימים 8 בתי ספר תחת רשת טרה סנטה הממוקמים בין היתר ברמלה, חיפה, עכו נצרת, בית לחם, ירושלים ועוד.
אלו בתי ספר מעולים ברמה גבוהה כאשר רוב התלמידים בהם הינם מוסלמים, העובדים לפי תכנית משרד החינוך ומשכך מסיימים את לימודיהם עם אחוזי בגרות גבוהים מאוד.
האכסניה הראשונה של הפרנציסקנים הוקמה בהר ציון במאה ה-14 אך במאה ה-16 המוסלמים דחקו אותם ממקומם ולכן נאלצו להקימו מחדש בעיר העתיקה שבירושלים בשם 'קזה-נובה' - בית חדש.
במאה ה-15 הוקם במתחם הכנסייה מבנה ששמש כאכסניה רק בעונת העלייה לרגל שבסופה היא נסגרה ונשארה ריקה.
רק במאה ה-16 עת התפתחה מסורת שבמקום הזה היה ביתו של יוסף הרמתי וזאת כהמשך לזיהוי שגוי שרמלה הינה רמה, התקדש האתר ונבנתה בסמיכות לאכסנייה כנסייה חשובה.
יוסף הרמתי שהיה תלמידו של ישוע ומוזכר בכל 4 האוונגליונים (ספרי הברית החדשה) עת פנה לנציב הרומי פונטיוס פילטוס וביקשו להוריד את ישוע המת מהצלב ולאפשר לקבור אותו לפני כניסת השבת.
בגרסת הבשורה ע"פ יוחנן יש אדם נוסף בשם נקדימון שעוזר לו: 'וְאַחַר בָּא יוֹסֵף הָרָמָתִי וְהוּא תַּלְמִיד יֵשׁוּעַ בַּסֵּתֶר מִפְּנֵי הַיְּהוּדִים וַיִּשְׁאַל מֵאֵת פִּילָטוֹס אֲשֶׁר יִתְּנֵהוּ לָשֵׂאת אֶת־ גוּפַת יֵשׁוּעַ וַיַּנַּח לוֹ פִּילָטוֹס וַיָּבֹא וַיִּשָּׂא אֶת גוּפַת יֵשׁוּעַ׃ וַיָּבֹא גַּם נַקְדִּימוֹן אֲשֶׁר בָּא לְפָנִים בַּלַּיְלָה אֶל יֵשׁוּעַ וַיָּבֵא תַעֲרֹבֶת מֹר והאלות כְּמֵאָה לִיטְרִין׃ וייקחוּ אֶת גּוּפַת יֵשׁוּעַ וַיְחַתְּלוּהָ בתכריכיו עִם הַבְּשָׂמִים כְּמִנְהַג הַיְּהוּדִים לִקְבֹר אֶת מֵתֵיהֶם׃ וּבַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִצְלַב הָיָה גָן וּבַגָּן קֶבֶר חָדָשׁ אֲשֶׁר לֹא הֻנַּח בּוֹ מֵת עַד הֵנָּה׃ שָׁם שָׂמוּ אֶת יֵשׁוּעַ כִּי עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה לַיְּהוּדִים וְהַקֶּבֶר קָרוֹב'.
בדלתות העץ בכניסה לכנסייה מוצג סמל של צלב, סולם וצבת המסמלים את דיוקנו של יוסף הרמתי, שעלה על הסולם והוציא את המסמרים מגופו של ישוע הצלוב.
דלתות העץ הן תרומת העיר מדריד, כי בית המלוכה הספרדי רצה להיות פעיל בפעילות הקתולית ולשם כך תרם כמה אלמנטים לכנסייה שבאתר.
הכנסייה מכילה אלמנטים כמו כל כנסייה קתולית: ספסלים עם הדום לרגליים ומשענות לידיים וזאת משום שמהלך הטקס הקתולי כורעים המתפללים ברך על ההדום ומשעינים ידיים על המסעד.
ב-14 תמונות/סמלים של תחנות ויה דולורוזה, בפסלי יוסף הרמתי ונקדימון כאשר פסלו של נקדימון מעוטר עם קופסת הבשמים בידיו ובשניהם מוטבע סמל בית המלוכה הספרדי המהווים עדות שנתרמו ע"י מלך ספרד.
המזבח הראשי גלוי בניגוד לזה שבכנסיות האורתודוכסיות המזבח מוסתר וזאת כתוצאה מהנחייה שהתקבלה בועידת הוותיקן ה-2 ב-1965 שבה הוחלט על רפורמות כמו שחרור היהודים מאחריות לרצח ישוע, מתן אפשרות להתפלל בשפת המקום ולא רק בלטינית והכרזה שהכמרים מתפללים עם פנים לקהל ולא עם גב לקהל כמו שהיה עד אז ולכן בכל כנסייה שנבנתה לפני 1965 יש שני מזבחות.
בכנסייה ממוקמים באפסיס שני ויטראז'ים גדולים, המספרים את סיפור הצליבה וההורדה מהצלב של ישוע, כאשר ביניהם תלוי ציור שמן מקורי של טיציאן שהינו אחד מגדולי ציירי הרנסנס האיטלקיים, המתאר את ההורדה של ישוע מהצלב.
אולם התווך של הכנסייה מבורך באקוסטיקה נהדרת שבזכותה עושים באתר קונצרטים מיוחדים של שירת מקהלות.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.