בית הכנסת האר"י האשכנזי
הרבי יצחק לוריא נולד ב-1534 בירושלים לאב אשכנזי ואם ספרדייה, ולכן כונה לאורך ההיסטוריה בשם האר"י - 'האשכנזי רבי יצחק'.
בהיות האר"י בגיל צעיר, הוא התייתם מאביו, ואז נלקח ע"י אימו לדודו, שהיה סוחר מצליח בקהיר, שם למד תורה, שבמהלכה נחשף לספר הזוהר, והחל לעסוק בתורת הסוד והקבלה.
על פי המסורת, בהיות האר"י בן 34 נתגלה אליו בחלום אליהו הנביא, שאמר לו שעליו ללכת לצפת, שהייתה בעת ההיא המרכז היהודי הגדול, וזאת על מנת ללמד את תושביה את סודות הקבלה.
עם הגיעו של האר"י לצפת הוא הפך מיד לדמות הדומיננטית והמוערכת ביותר בקהילה היהודית בעיר, בה חי ופעל במשך כשנתיים וחצי בלבד, עת נפטר בהיותו בן 38 בלבד.
האר"י הקבור בבית הקברות של צפת, לצד בנו שנפטר ממגיפה בגיל צעיר, מנציח את ההילולה לזכרו הנערכת מדי שנה בתאריך ה` באב, יום פטירתו.
לאחר מותו של האר"י חסידיו נתנו משמעות חדשה למילה 'האר"י', באם קודם לכן זה היה 'האשכנזי רבי יצחק' הרי שלאחר מותו ובגלל גדולתו וחשיבותו הרבה, זה הפך להיות 'האלוהי רבי יצחק'.
לקראת סוף המאה ה-17 עת הגיעה לצפת קבוצה של יהודים מיוון, סיפרו להם תושבי המקום שבמתחם האתר חיברו את הפיוט לקבלת השבת 'לכה דודי' ולכן הם החליטו לבנות בו ביכ"נ שנרשם בתיעוד של אותם ימים בשם 'ביהכ"נ של הגרקיש' (היוונים) ובהיותו כזה גם צורת הישיבה בתוכו עד עצם היום, היא של ביכ"נ ספרדי, כלומר מסביב לבימה ולא שורות-שורות כפי שמקובל בביכ"נ אשכנזי, שכן תחילתו של זה היה בקהילה של ספרדים יוצאי יוון.
במחצית השנייה של המאה ה-18 עת הגיעו לצפת קהילות של חסידים אשכנזים, שהסתכמו בכ-2,500 נפש, נוצר צורך דחוף לביכ"נ, ומכיוון שבינתיים הקהילה היוונית התדלדלה עד מאד וביהכ"נ שלהם עמד ריק, פנו החסידים אל אנשי הקהילה היוונית שבעיר, וביקשו לקנות את ביהכ"נ שלהם, שהפך לאחר הקנייה לביהכ"נ האשכנזי הראשון בצפת, ומכיוון שביהכ"נ הוקם במקום שבו האר"י התפלל את תפילת קבלת השבת, הוא קיבל את השם 'ביהכ"נ האר"י האשכנזי' כאשר השם 'אשכנזי' מתייחס לקהילה שהתפללה בו, שבא לידי ביטוי בנוסח התפילה.
ואכן מסוף המאה ה-18 האתר מכיל את ביהכ"נ האשכנזי החשוב והמשמעותי ביותר בצפת.
בצפת יש גם ביהכ"נ האר"י הספרדי עבור הקהילה הספרדית, שממוקם בסמוך לבית העלמין שבעיר, הניצב במקום שבו עמד ביהכ"נ המקורי שבו התפלל האר"י בשעתו.
רעידת אדמה נוראית שפקדה את צפת ב-1 בינואר 1837 החריבה כמעט את כל תשתיות העיר וגרמה ליותר מ-3,000 הרוגים תוך פחות מ-40 שניות.
הדבר המעניין שנחשף בשקוע אבק ההרס, שמכל בתי הכנסת שנהרסו בעיר, רק הקיר הדרומי של ביהכ"נ האר"י נשאר על תילו, למרות ששאר חלקי ביהכ"נ נהרסו וחרבו, היה זה הקיר בו ממקום ארון הקודש, שפונה לכיוון ירושלים.
שיקום בתי הכנסת שנהרסו בעיר במהלך רעידת האדמה, נעשה בעזרתו של מיליונר בשם רבי יצחק גואטה שהחליט למכור את כל עסקיו באיטליה, לעלות לא"י להתיישב בצפת ולהשתמש בכספו לשיקום 4 בתי כנסת בעיר שחרבו ברעידת האדמה: ביהכ"נ האר"י האשכנזי, ביהכ"נ האר"י הספרדי, ביהכ"נ רבי יוסף קארו וביהכ"נ ע"ש רבי יצחק אבוהב.
קישור למסלול טיול מומלץ המכיל את האתר.
קישור לאתר איגוד בתי הכנסת העולמי