אתר מורשת חומה ומגדל
אתר חומה ומגדל הינו דגם שהוקם בקנה מידה כמעט 1:1 בדומה ליישוב המקורי, שמקומו נמצא בתוך מתחם קיבוץ ניר דוד, שעליו עלה ב-10.12.1936 כיישוב הראשון של חומה ומגדל, בשם תל עמל.
המפעל ההתיישבותי הגדול של שנות ה-30 הנקרא בשם 'חומה ומגדל' התרחש במקביל למרד הערבי הגדול בשנים 1939-1936 שפרץ במהלך העלייה ה-5 בגלל תחושת הערבים שהיהודים אכן יגשימו את מטרתם ויהפכו לרוב בארץ, ואז מאומה לא יעצור בעדם להקמת מדינה יהודית, וזאת בהסתמך על הערכה שמטרת השלטון הבריטי, להגשים את הצהרת בלפור ואת כתב המנדט של חבר הלאומים: הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
המרד הערבי כלל שביתה גדולה, פגיעה ביישוב היהודי שהתבטא ברצח כ-650 יהודים בשריפת שדות, ירי מהמארב, מיקוש, ואף מאבקים אלימים בחברה הערבית, שהסתכמו ברצח של כ-4,000 ערבים על רקע האשמה של שיתוף פעולה עם הבריטים או עם היהודים.
היישוב היהודי הגיב בעיקר בהבלגה, ללא שום פעולה נקמנית וזאת לאור ההנחיה: 'אנחנו נותיר לבריטים לבצע את תפקידם, ואם נוכל נתגייס ונסייע, נחזיק נשק ונלמד להשתמש בו, אך המשטרה הבריטית אמורה לעשות את העבודה'.
מדיניות ההבלגה היא שגרמה לפילוג הראשון בכוח המגן העברי, שעה שהרוויזיוניסטים בראשות יורם תהומי, שהיו חלק מכוחות ההגנה בירושלים, עזבו ב-1929 את ארגון ההגנה והקימו את ארגון הגנה ב', שבשנות ה-30 נהפך להיות ארגון אצ"ל.
תל עמל נחשב הראשון ליישובי חומה ומגדל, יש הטוענים שכפר חיטים הוא הראשון, כי הוא הוקם לפני תל עמל, אך האמת היא שכפר חיטים לא הוקם על פי דגם חומה ומגדל ולכן לא נושא בתואר המכובד.
אפילו אלתרמן הכיר בראשונות תל עמל, עת כתב בשירו: 'תל עמל ראשונה לחומה ומגדל'.
תהליך הקמת הישוב החל ב-1936 עת בקבוץ בית אלפא, התרכז גרעין 'רמת גן' של השומר הצעיר, שייעודו היה להקים בעמק קבוץ נוסף של השומר הצעיר.
חברי הגרעין היו יוצאים מבית אלפא מדי יום ביומו לשדות המיועדים להם ושם חרשו בהם לא לשם הכנה לזריעה, אלא לשם נוכחות וזאת משום החשש שהבדואים באזור, שמהם קק"ל קנתה את האדמות, יעלו על הקרקע ויעבדו אותה, והיא תחזור אליהם.
אפשרות זאת הייתה קיימת, היות והחוק העותומני שנקרא 'חוק מחלול' קבע שאם מישהו קנה אדמה ולא עיבד אותה במשך 3 שנים, מחליש את זכותו על הקרקע, ואם הבעלים הקודמים מעבד את הקרקע, היא חוזרת אליו בדין.
שלמה גור שהיה אחד מחברי גרעין רמת גן, וראה בנסיעת חבריו מבית אלפא לשדות מסוכנות מערבי הסביבה, הגה רעיון שהתבטא בהצגת שרטוט של חצר מוקפת חומה, עם 4 מגדלי פינה ומגדל מרכזי בחצר בגובה 12 מ' כאשר כל הפריטים עשויים מעץ.
בנוסף טען גור שקירות החומה יהיו קירות כפולים מלאים בחצץ, כך שיהיו חסיני כדורים והרעיון המרכזי שאת כל המודל אפשר להקים במהירות, ויכולת לשמש מקום מגורים לחברי הגרעין וממנו לצאת כל בוקר לחריש השדות.
הנהלת הגרעין שלחה את התוכנית לטכניון בחיפה, שם בדק ואישר אותה פרופ' יוחנן רטנר, מהנדס הביטחון של ההגנה, שערך בה מספר שינויים קטנים, וממנו עברה התוכנית לאישור מפקדת ההגנה ומשם ירדה לשטח לביצועה.
יום לפני מועד העלייה לקרקע, הועברו לבית אלפא כל חלקי המבנה שהוכנו בקיבוצים הסמוכים, ועם אור ראשון יצאה שיירה שכללה את פלוגת ההקמה וגרעין רמת גן על משאיות, טרקטורים ועגלות לאתר המיועד, ועם התקרב הערב כבר עמדה החצר מוכנה.
היות והשיטה הייתה מוצלחת ומהירה מאוד, ובכך אפשרה הגנה מהלילה הראשון, אימץ ארגון ההגנה את השיטה לבניית כל היישובים מאותו יום והלאה.
מקימי הקבוץ חפצו לקרוא ליישובם בשם תל עמל, בדומה למכלול השמות מאותה תקופה כמו בית-זרע, היוגב, המעפיל ועוד, אך המוסדות לחצו לשנות את שם הקבוץ לניר דוד להנצחת שמו של דוד וולפסון, שהיה נשיא ההסתדרות הציונית אחרי זאב הרצל.
במחלוקת שנוצרה הוחלט לבסוף שהקבוץ ייקרא בשני השמות: ניר דוד ותל עמל והוויכוח שהתנהל בהמשך היה רק איזה שם יהיה בסוגריים.
בעקבות הדלפות מדיוני ועדת פיל, שמסקנותיה התפרסמו רק ב-1937, שהועדה מתכוונת להציע את חלוקת הארץ, הן לערבים והן ליהודים, אך המדינה היהודית אמורה לקבל שליטה רק על רבע מהשטח של א"י.
לאור ממצאי ההדלפה, הבינו ראשי ההגנה שהדרך היחידה לגבש ערכים שונים, יש להקים עוד יישובים בשיטה המהירה הזו, כדי לקבוע עובדות בשטח, ואכן מכאן והלאה שיטת חומה ומגדל הפכה להיות השיטה העיקרית להקמת 57 יישובים בשנים 39-36 שרובם בתחום ה-N ההתיישבותי.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.
קישור לאתר המועצה לשימור אתרי מורשת ישראל