מוזיאון בית יגאל אלון (גינוסר)
יגאל אלון, שהמוזיאון באתר נושא את שמו, נולד ב-1918 בכפר תבור בשם יגאל פיקוביץ נודע במסלול חייו כמצביא מוכשר ומאמין גדול בדו קיום עם הערבים, כפועל יוצא מציטוטו "אני לא מאמין בדו קיום עצמו אלא בקיום עצמו"
בפיקודו של יצחק שדה שהיה מפקד הפלמ"ח, הושבעו ב-1941 לוחמו הגדוד הראשון של הפלמ"ח בגינוסר, שקיבלו את השם 'יפתח' ראשי תיבות: יגאל פיקוביץ תל חי.
במהלך פעילותו הענפה בפלמ"ח, מתגלה יגאל כלוחם ובעל כישרון צבאי מתוחכם וכשכזה מתמנה ב-1945 למפקד הפלמ"ח.
בראשית מלחמת העצמאות מתמנה יגאל למפקד 'חטיבת יפתח' ועם הקמת צה"ל ב-26.05.48 מתמנה לאלוף פיקוד דרום בשם, יגאל אלון ועם סיום המלחמה ב-1949 יגאל משתחרר מצה"ל וחזר לביתו בגינוסר.
עם חזרתו מלימודים באנגליה, החל בפעילות מפלגתית והיה מראשי הקיבוץ המאוחד מפלגת אחדות העבודה ומפלגת העבודה וכשכזה נבחר ב-1955 כחבר כנסת ובהמשך כחבר ממשלה בה שימש כשר במספר תפקידים.
כפתרון לשאלה כיצד היתכנו חיים במדינה ישראל בין שני עמים, הגה אלון לאחר מלחמת ששת הימים, תכנית לפתרון הסכסוך הישראלי-ירדני שכונתה בשם 'תכנית אלון' שתולדה ממנה נסלל 'כביש אלון' בשומרון.
יגאל אלון נפטר מהתקף לב ב-28.2.1980 לאחר שאת כל חייו הבוגרים עשה בקיבוץ גינוסר, שבו גם נכרה קברו ולהנצחת פעלו וזכרו הוקם 'בית יגאל אלון' העוסק בפעילות האדם בגליל ומשמש כמרכז חינוכי במרחב.
אחד מהמוצגים במוזיאון הינה סירה בת ה-2,000 שנים המהווה כוח משיכה עבור הצליינים היות ומבדיקת תיארוך שנעשה במרכיביה, נמצא שפעלה בין השנים 50 לפנה"ס עד 70 כלומר ימי פעילותו של ישוע בגליל.
סיפור חשיפת הסירה הינו מרתק ותחילתו ב-1986 עת שני אחים מגינוסר שוטטו על חוף הכינרת וזאת לאחר שנת בצורת בה נסוגו מי הכנרת וחשפו כברת חוף רחבה, כשלפתע זיהו לפניהם מטבע ומספר מסמרים עתיקים ומיד בהמשך קווי מתאר של דופן ספינה.
בהיותם מודעים לחשיבות הממצאים, התקשרו הנערים לחוקר הכינרת ודייג ותיק מעין גב לבוא ולראות את הממצא ואכן כאשר נחשף קטע מדופן הסירה והובן שהיא אכן עתיקה התקשרו לרשות העתיקות, שבה הוחלט לאחר בדיקה, להתחיל בתהליך חשיפת הסירה.
תהליך החשיפה לא היה קל היות ובמהלך השנים עת הסירה שהתה במים, היא התמלאה סחף עשוי חימר שאטם אותה והגן על העץ שלא יירקב ועל כן היה חשש באם תיחשף הסירה לאוויר הפתוח היא תפרק לרסיסים.
ואכן בעזרת ידע הארכיאולוגים מרשות העתיקות, חולצה הסירה במהלך 11 ימי עבודה בתהליך מייגע בו נשאבו המים מבור חפירה שנחפר סביב הסירה, כאשר במקביל עטפו אותה במעטפת שהכילה תמיכות פיברגלס וקצף פוליאוריתן שהינו חומר ציפה שאפשר את העברת הסירה לבריכת שימור מיוחדת שהוקמה בבית יגאל אלון בגינוסר.
שימור הסירה נמשך לאורך 14 שנה וכלל את חיזוק העץ בשעווה סינתטית ואת ייבושו תוך מניעת עיוותים והתפוררות ורק ב-2000 הסירה הועברה ממבנה השימור לאולם תצוגת הקבע שבו הותקנו תנאים לשמירה על לחות וטמפרטורה קבועה.
בוני הסירה עשו ככל הנראה מלאכת מחשבת היות ובבנייתה ותחזוקתה הורכבו 12 סוגי עץ שונים שכללו את ארז הלבנון, עץ אלון, אורן, חרוב, כליל החורש, דולב, שיקמה, ערבה עוזרר, שיזף, ער אציל ואלה אטלנטית, עצים הנטועים כיום בשדרה המובילה למוזיאון.
קישור למסלול טיול מומלץ המכיל את האתר.